תחשבו שאתם נושאים איתכם על הגב 30 קילו
נועלים נעלי עקב
בפיכם כף עם ביצה טריה כמו במשחקי הילדות
ובידכם מגש שלם של צלחות מרק רותח
עכשיו נראה אתכם עוברים מסלול מיכשולים
ככה אני חשתי בחודשים האחרונים
ופתאם בבת אחת אני ערומה, מקפצצת בשדות, חופשיההההה!
מה מקור החופש הזה?
האושר הזה?
על מחיקת הפקאצה מחיי כבר שמעתם
אבל האושר הגדול
החיוך הענקי על שפתותי עכשיו נובע ממקור אחד
בביטני
CMV שלילי
C-M-V ש-ל-י-ל-י !!!!!!!!!!!
הכל בסדר
התוצאה הרצויה התקבלה
אפשר להפסיק להחזיק אצבעות
יהיה לנו פוקסי קטן! (בעזרת השם טפו טפו טפו מלח מים שום בצל חמסה חמסה חמסה)
אני כל כך מאושרתתתתתתתתתתתתתתתתתתת!
סיפרתי לסבתא העראקית שלי : "או דר מדר, כפרה עליך! אני ידעתי, ראיתי את בעלך מחזיק את התינוק בשבת, כמה התפללתי, כמה שיגעתי את אמא שלך, אם היו מספרים לי שזכיתי בלוטו לא הייתי כל כל שמחה. אני לא מרגישה את הכאבים הנוראים שיש לי. לא רואים עליך בכלל. או בדלאק! תשמרי על עצמך!"
סיפרתי גם לסבתא הרומניה שלי: "נפלתי אתמול בבית, יש לי פנס בעין, כואב לי בצלעות (אפשר לספר לך משהו משמח?) בודאי, או ממל'ה שלי איזה יופי! חודש שישי? לא רואים עליך בכלל, אני שמחה. בעלך בטח מאושר. תשמרי על עצמך ממל'ה!"
אני רוצה להודות לכם.
להודות על האנרגיות החיוביות, להודות על החיזוקים והאיכפתיות.
להודות לנביא ונוס שחזר שוב ושוב על המוטו שיהיה בסדר עוד מלפני ששני הפסים הופיעו על מקל השתן.
ובעיקר להודות לפיה של סינדראושה - אוהבת אותך! תודה רבה לך מקרב לב! עזרת לי שוב ושוב עם הבירוקרטיה הרפואית הנוראית הזו. שיכנעת אותם לספר לנו ולהרגיע אותנו. תודה }}{{
עכשיו אפשר לנשום עמוק
ולחייך 😄
לפני 17 שנים. 19 בספטמבר 2007 בשעה 13:55