אושה לנד

רק עכשיו שמתי לב ששבוע לא כתבתי, וזה אפילו לא הפריע לי.
ככה זה בחגים, עם המשפחה והחברים - השעמום נשכח והזוגיות מספקת את כל הצרכים.

טוב לי
באמת שטוב לי
ומכל הטוב הזה יש פחד עצום שיהיה רע
אבל החלטתי להקשיב לחכמים ממני ולשים את הדרמות בצד.
אני עוד לא סגורה על זה שדווקא דרמות זה משעמם וכייף, ואושר ושמחה זה כל כך מרתק אבל אני מוכנה לנסות להשתכנע.

כל כך טוב לי
יש לי בחור צעיר שלא מפסיק לקפצץ
יש לי בעל אוהב
יש לי שקט נפשי ואני אפילו מקבלת על זה כסף. מתי זה יקרה שוב? כנראה שלעולם לא אז הגיע הזמן לשים בצד את החרדות ולהנות מהרגע.

יש לי אחיין קטן ומתוק שאני מתענגת עליו
יש חתונה משפחתית אוטוטו
יש אינטריגות משפחתיות וחברתיות קטנטנות שמספקות אקשן וריכולים
יש לי שימלה חדשה שאפילו אני לא נראת בה בהריון (האמת זה קצת מבאס. אני רוצה כבר בטן! הייתי אצל הרופא שבוע שעבר ומסתבר שלא עליתי גרם מתחילת ההריון, אני מניחה שזה טוב).

אז מה היה לנו השבוע?
התיאשות סופית ותחילת כתיבה בפורום הריון ולידה (אלוהים לאן הדרדרתי?!)
פגישות משפחתיות מהנות (די התנחלנו אצל ההורים של אוש, אי אפשר שלא - יש שם אטרקציה!)
פיקניק ונילי מלא בזעטוטים (אוש המסכן היה כל הזמן על המנגל. בפיקניק הבא, בטח בפסח, כבר אין סיכוי. יהיה לו זעטוט משלו)
הופעה מדהימה של מירי מסיקה אתמול (מומלץ בחום).

מה לא היה לנו? סקס
אבל זה לא קיטור אלא כורח המציאות ונראה לי שדווקא לאוש זה יותר מפריע.
לי יש את הוויב הקטן (שמרוב שימוש כבר מתחיל לקרטע) ויש לי אהוב שנוגע, מחבק, מנשק, מפנק, מלקק, ממשמש ומכאיב. ולו יש את הציצים שלי (והפה והידיים). מצטערת שאין לי כוס בשבילו 😒

יאללה צריכה להתלבש. נוסעים לשופינג בעזריאלי.