ביישן הפוקסי שלי
כל היום עושה לי סלטות בבטן ושמגיע הרגע לצלם אותו - נדה
שוכבת על כיסא הרופא, הבטן מלאה בג'ל מגעיל אבל חמים, לידי אמא ואוש ועל המסך יצור קטן שמתחבא לו. הרופא מנדנד לי את הבטן, מזעזע יהיה נכון יותר להגיד ופוקסי בשלו.
מענין מאיפה העקשנות הזו? 😄
אבל ראינו רגליים וידיים, מח, לב וראינו אותו משתין לי בבטן חחח
יש תמונה אחת של הפנים בתלת מימד. איזה חמודדדדדדדדדדדדדדד! אבל זה לא מספיק כך שהרופא הזמין אותנו שוב על חשבונו עוד שבועיים. חסר לו שהוא יעשה שוב קונצים!
יותר מאוחר אני מקבלת טלפון מאוש שנמצא בחתונה עם אחיו ומבקש שאתקשר לכלה. היא קצת עצבנית על חמתי ומוציאה הכל על החתן. אז התקשרתי ונתתי לה לפרוק. עברתי בדיוק, אבל בדיוק! אותו סיפור לפני שלוש שנים. איך דברים נראים משעשעים יותר מפרספקטיבה של זמן...
שיתפתי אותה בנסיוני והסכמנו ששנינו באותו המצב. חמתי אישה טובה שמעניקה ומעניקה אבל יש לה קטעים לפעמים שלמות מהם. ככה זה, אין טוב בלי רע.
בלילה החלפנו חוויות אוש ואני, כמה נחמד שאנחנו יכולים לדבר על הדברים האלו בחופשיות ועוד להסכים. מקווה שישלימו, יקחו הכל בקלות ויתחילו להנות מהחתונה. כולה פאקינג סידורי הושבה.
לפנות בוקר נדמה לי שאוש אמר לי שחבר שלו שלח לו SMS מתאילנד שהוא ואישתו יספיקו להגיע לחתונה. אני לא אומרת לכלה כלום שלא תתנפל עלי חחח
ועוד בעניני חתונות - קיבלתי הבוקר הודעה אדומה מהרוכב ושקראתי את בלוגו הבנתי. תודה לך. הקראתי לו עכשיו וזה עשה לו מאד טוב.
מעולם לא היה לי ספק שאני נשואה לגבר המדהים ביותר בעולם, עבורי.
לפני 17 שנים. 9 באוקטובר 2007 בשעה 8:07
