אושה לנד

הנה עוד בלוג אני מתפתה לכתוב והפעם באמת על כלום.
כלום לא חדש
כלום
כלום
כלום (חוץ מהסקס המעולה אתמול. נה נה בננה!)
אבל בא לי
בא לי להעביר את הזמן ולדחות את הנקיון בעוד דקה או שתיים

הבטחתי לו שאני אנקה את המטבח ואסדר את הבית
הוא כבר איים עלי בטלפון שחסר לי אם לא...
אבל אני אהיה אישה טובה ואנקה, הרי הבטחתי והוא היה בעל טוב ושידרג לי ת'פלאפון שהתקלקל לורוד המאמם!1 (אה.. כן.. דרך אגב הפלאפון שלי מקולקל, אין בו שמע אז אם אתם מתקשרים אני אראה ואחזור אליכם מהבזק)

פעם שעברה מה שהניב את התקף הנקיון היה הפורום ההוא של הזונות בהריון (עפ"י ונוס הבדס"מי החולה אנושות) והפעם אשתמש בשירותי האתר הנוכחי -

הנני כאן
אושה נכדת שרגא ז"ל
מתחיבת בזאת :
לנקות את המטבח (כולל את התנור שערמון פוחז התפוצץ בו אתמול)
לעשות כביסה (הפעלתי כבר)
לסדר את פינת האוכל והסלון
לסדר את הבגדים בחדר
ואולי אולי אולי גם להחליף קיץ חורף בארון

ואם לא - שקללה תבוא אל ראשי או ספאנק על ישבני
העיקר שהוא לא יחטוף קריזה ויתן לי שוב מהנוזל המשובח הזה... (ומה35 ש"ח בחודש בשביל הפלאפון הורוד)

אה.. ועוד משהו -
שאלה לי אליכם והפעם ברצינות -
זה שיש מספר קוראים X - זה אומר שבאמת קוראים? או שפותחים, מזדעזעים מהאורך וסוגרים מיד?
זה די מבאס שאין הרבה תגובות ואתמול אחרי שהשקעתי רבות בפוסט, שלי אישית נראה משעשע,
באופן בלתי טיפוסי לי התחלתי להתבכיין על מיעוט התגובות.

בסוף יש (תמיד אני שואפת ליותר) אבל ברצינות - יוצא לי ארוך מידי? להשתדל לקצר?

פשוט קשה לי...
פוסט ארוך מעביר לי את הזמן
מענג אותי יותר וזה הרי הקטע לא? להנות מהכתיבה, להשלים צורך ולא חס וחלילה לרדוף אחר הרייטינג...

פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

טוב טוב (הגמד)
מספיק עם התירוצים
הנקיונות מחכים (מחכות? מחכים..) לי ואוש חוזר הביתה בעוד 5 שעות בערך



נ.ב - איך פאקינג מנקים תנור?!