הם אספו אותנו ביום שישי ברבע לשמונה בבוקר. זוג נשוי, טרי יחסית שיש לנו חיבור טוב איתם.
היא שמעה בעבר על מעללי הבדס"מ שלנו ולא התחלחלה, היא מקשיבה בענין לפטפוטי ההריון שלי ואף לא מעקמת את האף. יש זוגות כאלו של חברים שלא יוצא להיפגש איתם על בסיס קבוע ושנפגשים זו חגיגה גדולה. תמיד יש על מה לדבר, סיפורים לספר וחוויות דומות לשתף.
הם מקנטרים זה את זו בצורה חביבה. הוא דומיננטי והיא מהנהנת בראשה אך פועלת לבסוף כרצונה.
זוג מיינסטרימי להפליא.
העמסנו את הפקלאות לרכב השטח שלו (AKA ליסינג) כולל את הג'חנון שבכשרון רב הכנסתי עוד בערב הקודם לתנור. הוא הפיץ ניחוח מגרה בכל הרכב עד שלבסוף נכנענו והחלטנו למצוא מקום לנשנשו. הגברברים ישובים מקדימה, לא מפסיקים להתווכח על הניווט ושתי הקצ'קס מאחור מגלגלות את עיניהן. לבסוף לא נמצאה פינת חמד הולמת ועצרנו בYELOW אך משום מה החזאים השקרניקים הללו שוב טעו והטעו והיתה רוח פרצים אז נאלצנו לטחון בתוך האוטו ורק אוש הגיבור העז לצאת בחוץ ולהכין לכולנו תה בערכת הקפה שקיבל למומולדת.
עליזים ושבעים המשכנו לשים פעמנו צפונה ואף הגענו ליעדנו למרות העצירות האינסופיות לPP.
כשהגענו לישוב כרכום בשעות הצהריים התגלתה לפנינו חצר מקסימה עם נוף לכנרת, עמוסה עצי פרי, ג'קוזי ענק, ברכת נוי המשמיעה פכפוכי מים ומספר ערסלים.
מייד התמקמתי באחד מהם ושכנעתי את אושאוש לשכב לצידי. התנדנדנו לנו כך זמן רב בעוד הזוג הנוסף פרש לצימרו. נאד-נד. נאד-נד ואני עוד שניה נרדמת אך שוד ושבר איך יוצאים מלועה של המפלצת? האביר אוש מנסה את כוחו תחילה אך חרבו האדירה (שרק התחזתה לכפתור סורר באחורי מכנסיו) נתקעה והוא נלכד ברשת האמתנית.
משוך בגזר משוך בגזר ובסוף יצא האביר אוש והציל את הבטטה מגורל רע ומר של נדנוד אינסופי לעולמי עולמים.
לאחר ההרפתקאה המעייפת פרשנו לנו למנוחה קלילה. קצת היה קשה לנמנם על מזרן שאיננו המזרן המושלם בתבל (כלומר זה שיש לנו בבית ושאנחנו עתידים להמשיך לשלם עליו עד קץ הקיצים).
כשקמנו החליטו הגברברים טו שוט סם הופס (או בעברית לשחק אחד על אחד או בגברית להתחכך זה בזה תוך העמדת פנים של משחק כדורסל). אנחנו הבנות התפננו לתפקיד המסורתי של חיתוך הסלט והצ'יפס תוך כדי להג מתמשך על כל נושא ביקום (כלומר - מערכות יחסים).
שחזרו מפועלם המשיכו להתנהג כמו גברים והדליקו את המנגל במשך שעה וחצי. אבל למה אני מלכלכת? בסוף היתה ארוחה מדהימה עם קבב בקר-טלה עם נענע וצנובר ושיפודי פרגיות בחרדל דיג'ון וסילאן (שקנינו בחנות בשר משובחת באזור). נפתח היין המשובח שמצאנו בחינאווי שמול הבית - אותו אחד ששתינו בNG - מרלו של ברבדו והתפוצצנו לנו בהנאה צרופה.
בעלת הצימר הגיחה עם קינוח (כדורי שוקולד ועוגיות גרנולה ביתיות) ובתמורה העברנו לה את שאריות הבשר הרבות.
לאחר עבודת הצייד הקשה נשכבו להם הבנים בערסל הגדול ונראו הוט אנד קוזי מתמיד.
שלפתי את המצלמה והתחלתי לתקתק תמונות הומוארוטיות לרוב.
הם דיברו על מקלחת משותפת אבל שהוזכר שהבחור השני ממוצא טורקי - ויתר אוש על התענוג והחליט לשמור את הסבון קרוב אל חיקו.
החלטנו שיוצאים לתור אחר שוקולד וזוג זוג החל להתארגן ליציאה המלבבת.
בחרנו להתקלח יחדיו (לא עם הזוג השני! אנחנו טרם בחילופי...!) אבל שאוש ראה אותי ערומה מול המראה הגדולה עם הפטמות שהתכהו להן הוא לא יכל להוריד ממני את הידיים. התמזמזנו לנו בתאווה עצומה. הוא גורם לי לחוש כל כך סקסית! ירדתי לעמידת כריעה והכנסתי אותו אל פי אבל התגברנו על החשש ההריוני וקפצנו למיטה לקוויקי מהיר וטובבבבבב!
נסענו לראש פינה לבית קפה שנקרא "שוקולטה" עוד הרבה לפני שמקס ברנר הפציץ בסניפיו הרבים והוא ממש הזכיר לי את הדאנג'ן.
שתיתי משקה חם משוקולד לבן ואכלתי תפוחים ותמרים שהוקפצו בשמנת וברנדי.
החבר'ה מסביב לשולחן אכלו אף הם אבל אני בגלל ההריון זללתי נטולת נקיפות מצפון (בעצם על מי אני עובדת? ממתי היו לי הרהורי חרטה לגבי כמות הסוכר והשומן שהכנסתי אי פעם לגופי?!)
בשבע בבוקר העוררנו שנינו וערני מתמיד היה אותו איבר שאני כל כך אוהבת.
הקוויקי של אתמול רק דיגדג את קצהו והוא היה מוכן לקרב האמיתי.
כמו זוג סוטים טוב כשנכנסו לראשונה לצימר הבחנו במיטה עם מוטות הברזל הקלות לקשירה ועיני הרנטגן שלי קלטו חיש קל את החגורות של חלוקי הרחצה. הגיע הזמן לעשות בהם שימוש 😄
כבר שכחתי איזה תענוג זה להיות קשורה וחסרת אונים
נתונה לחסדיו של אדוני
מתענגת על כל כאב שהעניק לי
על כל דחיפת אברו בכל חור בי שרצה
כנראה החשש שלי היה טפשי ואנחנו עוד נמשיך להשתעשע לנו שנים רבות וטובות
ייפי !!
אבל בהריון כמו בהריון יש עוד יצור שצריך לדאוג לו והוא התיר אותי מחבליי
הורה לי לקפצץ מעליו כדי שאוכל לשלוט בעוצמה ובקצב.
אני מתענגת על הסקס שלנו, עבר כבר יותר מידי זמן אבל אני כבר מחכה ליום שהוא יוכל לקרוע לי ת'צורה כהוגן.
לאחר האקשן הפכתי לשיפחה אמיתית.
כל השלושה נכנסו לג'קוזי ואני תוזזתי הלוך ושוב לצלמן את האירוע ולהביא להם כוסות נקיות עם היין המשובח. אין ספק שאוש נהנה מהנוף המרהיב - החצר הפורחת, הכנרת שנפרסת מולו וזוג השדיים הגדול והעסיסי הארוז בבקיני מלבב של אישתו של החבר.
כמובן שנאכלה ארוחת בוקר טובה, שעצרנו בדרך באיזה מצפה, שביקרנו בחנות תבלינים ונשנשנו פיצוחים כל הדרך עד הבית.
הגענו עייפים (מאד) אך מרוצים (מאד מאד).
תם ונשלם.
מענין מתי תזדמן לנו חוויה דומה בהמשך - עם ובלי חבילה צורחת.
לפני 16 שנים. 2 בדצמבר 2007 בשעה 10:14