זה היה יכול להיות אחלה סשן - מיני, מכאיב, כוחני, מנטאלי, כזה שכותבים עליו בפורום הבנים על הבנות וממתינים למחמאות אבל אנחנו חיים בעולם האמיתי.
נשכבת מולו, חצי גוף תחתון ערום, פסוקת רגליים, חרדה.
הוא מסתכל לי בלבן של העיניים, זו הפעם הראשונה גם עבורו, הוא מקווה שהבין את ההוראות בלינק.
מחדיר את אצבעותיו המשומנות וזו תחושה מוכרת, הן היו שם בעבר... אך ככל שהשניות עוברות והוא מתחיל להזיזן התחושה המוכרת מתחלפת לה.
מעולם לא ניסינו פיסטינג
ולפי מצב העניינים גם לא ננסה
אני צרה שם מידי וזה שורף
הוא מחליק את אצבעותיו על האזור בתנועה מעגלית, מעסה
ואני? מנסה להימנע מהבעות פנים מחרידות מידי, להראות לו שאני אמיצה, שהוא לא מכאיב לי.
אבל זה כואב והוא עוצר, נותן לי להתרגל לתחושה.
אז ככה זה מרגיש?העור נמתח?
איך לעזאזל אצליח לעמוד בזה?
זה בסדר להיראות חלשה? לפחד?
הוא הסלע האיתן שלי
עליו אני סומכת בענייים עצומות אבל
הוא חסר נסיון כמוני, אנושי כמוני
איך נצליח שנינו להתמודד?
חווה חרדות לאחרונה. סיפור הזוועה של אמי מחלחל יותר ויותר ככל שמתקרבים לרגע האמת.
ואני יודעת שזה המיעוט אבל המיעוט, במיוחד שהוא קרוב ומוחדר היטב לתודעה מינקות, משפיע הכי הרבה.
מפחדת
מהלא נודע
מהכאב השונה
מהאי נוחות אחרי זה וההתעסקויות בדם, תפרים ואזור רגיש
למה אי אפשר להיות כבר אחרי זה? לאחוז אותו בזרועותי ולוותר על החוויה המזעזעת הזו (שכולם טוענים שהיא כל כך מדהימה ובלה בלה בלה)?
אני מ-פ-ח-ד-ת !!
ולענייננו - היום ננסה שוב
למעשה זאת השיגרה החדשה
חייבים לרכך את המקום ולקוות לטוב
אולי באמת להשתמש בדמיון? לפנטז את הדום העוצמתי שלי מולי, כולו בטוח עם מבט סדיסטי בעיניים. אני ערומה מולו, מפוסקת והוא מבצע בי את זממו?
מכאיב, מענג ולי אין ברירה, אני קשורה וכנועה?
טוב תכלס זה לא כזה נורא
זה לא כאב כאב והתחלנו בקטן
אני די בכיינית ונוטה לדרמטיזציה
גם איבוד הבתולין כאב בטירוף ועובדה שמאז אנחנו מזדיינים כמו שפנים.
כל ההתחלות קשות
היום יהיה יותר טוב!
נ.ב
אולי עם גירוי דגדגני זה פחות יכאב? אולי לשים בתיק הלידה את הוויב?
נכון שעליתי כאן על סטארטאפ מטורף?!
לפני 16 שנים. 17 בדצמבר 2007 בשעה 9:32
