סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אושה לנד

כשאנחנו נוסעים באוטו הוא מסתכל עלי ZOOM OUT ויודע שאני באושה LAND- בארץ הפנטזיות
לפני 16 שנים. 14 בינואר 2008 בשעה 20:44

איך הדמעות זולגות להן בעצמן
ללא שליטה
תוך שניה וחצי הפנים מוצפות
והוא שומע, קורא לי, מקשיב לי, מעודד, מחבק ומנשק

כן
יש לי פאקינג אחלה חיים
יש לי בן זוג אוהב
יש לי ילד בדרך
יש לי משפחה תומכת

ויש לי חברים שיותר מידי נוגעים בי
שנכנסו לי ללב ומילה אחת שלהם מטלטלת אותי
גורמת לי לזעזוע
לזעם
לכאב
למרות שאני יודעת שזה מתוך הכאב שלהם

למרות הכל לא מרגישה אשמה
לא יודעת מה חלקי בענין, אם בכלל
וזה לא משנה

אל תלכי לקיצוניות הוא אומר לי
כבר לא מרגישה שיכת
אז נכון שלא הזמינו
ונכון שלא משחקת בפייסבוק
ונכון שמעניינים אותי עכשיו דברים אחרים
ונכון שמתעצבנים על ים ועלי שאנחנו מקשקשות בצ'ט על עוברים
אבל פאק איט!
זכותי המלאה!
וכל זה לא מוביל לדמעה, אלא לשימחה
שימחה שהחיים משתנים

ואני לרגע אחד לא צריכה להתנצל שטוב לי
ואני לא מתנשאת על מי שרע לו
אבל מהביצה הזאת רציתי לדוג חברים
ושהם יורקים הרוק הופך לדמעות

שיר כאב​(שולטת){סוליקר} - יא פולניה מתוקה שלי }{ נשיקות לפוקסי מהדודה, אה? כווני לטבור.
לפני 16 שנים
A v​(שולט) -

בחייאת זום זום אז מפריע להם אז?

את בעיצומה של חוויה מדהימה תהני ממנה תמצי הכול

ותהני מהטוב שלך כמה שיותר
לפני 16 שנים
Venus in Furs​(מתחלף) - "אבל מהביצה הזאת רציתי לדוג חברים"

אולי כי אנשים זה לא דגים, וגם אם היו הם לא היו רוצים שידוגו אותם אלא שישחו לצידם או ישחקו איתם תופסת או משו.

וגם, החוויה שאנשים אחרים עוברים היא לא פחות מוחלטת מהחוויה שאת עוברת, בשביל תקשורת מוצלחת צריך לצאת קצת, טיפה, מהחוויה הפנימית הטוטאלית, אחרת זה כמו דו שיח של חרשים.
לפני 16 שנים
sweety - היי אושה'לה, נישוקים }{
לפני 16 שנים
פרלין​(נשלטת){ש} - אוקי. מה לעזאזל קורה בפייסבוק? למה אני לא יודעת מכלום?
אמרתי לך, אושה, מחזור קיץ 2006 זה כבר לא מה שהיה פעם.
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י