יחסית עבר עלי שבוע עמוס, אפילו לא יחסית.
אתמול למשל ביליתי את הבוקר בקופ"ח. ניכנסתי לחדר האחיות ואיזו קשישה שלא ברור איך טרם יצאה לפנסיה שואלת אותי אם התכוננתי. מה יש להתכונן? לא אמרו לי שצריך!
"אכלת ארוחת בוקר?"
לא, אבל שתיתי שוקו
"אז איך נשמע אותו? איך יתעורר?"
אבל השניה הוא קפץ לי!
בסוף מצצתי סוכריה ושמענו. כמובן מה שיותר עזר זה לשים את המכשיר היכן שהעובר נמצא ולא בחלל הבטן...
אז יש לנו דופק ואין לנו צירים, מה שלא מונע מכ-ו-ל-ם לנדנד לי "נו? ילדת כבר?!"
אני אומרת לכם אי אפשר לישון בשקט. את לא עונה לטלפון וחצי וישר חושבים שהמלטת.
בוקר טוב מעיר הסוטים
להלן החדשות מפי אושה גושן ועיקרן תחילה:
כתבינו בשטח, פוקסי מגל, מוסר שהלידה נדחתה.
נ-ד-ח-ת-ה
הפעילות תתחדש עוד שבועיים וחצי ועד אז הציבור מתבקש להאזר בסבלנות.
וליתר החדשות בהרחבה :
החלטתי לנצל את הערב החופשי וקפצתי לפיה של סינדראושה.
קישקשנו לנו עד צאת הנשמה עד שהחלטנו שהגיעה העת לטחון.
קבענו עם הבנים בגלידה המשובחת ולמרות שאלה טענו שכבר זללו, עזרו לנו לחסל את הוופל במהירות שיא.
כשיצאנו משם גילינו לחרדתנו שנעלמה המכונית.
המח הגאוני שלי ישר קלט את כוחות הרשע בעיר המחרידה והתפללנו שלא ירדו לי המים בו במקום.
אוש נסע לשחרר את המרכבה הגרורה בעוד אנחנו הבנות חוזרות למקום מבטחים ומקללות את האמאמא של הבת זונה ההיא שהכל באשמתה. אולי היא תיחנק מעשן הסיגריות.
פאקינג 500 ש"ח! אנחנו חוסכים מאתיים שקל לקרניז לוילון לחדר של פוקסי שאוש מתכוון לבנות במקום זה לבד ובינתיים מתעופפות להן הג'ובות. כמה שזה מרגיז!
התבאסנו רצח אבל כבר היה מאוחר והחלטנו להתרכז בחיובי כי היה ערב מקסים.
התרכזנו לנו במעלית
התרכזנו לנו במיטה
למעשה, התרכזתי כל כך שיש מצב שהשכנים שמעו...
משום מה קמתי מוקדם אבל הסופ"ש לפנינו
חייבים לנקות את החדר, בערב נוסעים לבקר את המאהב הג'ינג'י שלי אצל המשפוחה ולאחר מכן כנראה לחברים שתיחמנו אותנו בהפרד ומשול לקפוץ אליהם. מחר יומולדת 60 לדוד שלי וביום ראשון?
מישהו אמור לצאת החוצה...
אבל שמעתי בחדשות שהלידה נדחתה. באסה.
לפני 16 שנים. 18 בינואר 2008 בשעה 7:08
