אושה לנד

(חן חן לע.ע על ההשראה)

מי יכול לישון עם הרוח השובב שמביא איתו ת'סתיו?!
התעוררתי יחד עם האוש ומאז אני שורצת כאן ובפורום הזונות בהריון
מלהגת לי שטויות בקצב, רק כדי להעביר את הזמן ולא להתחרפן סופית.

אתמול החלטתי לצעוד, להזיז כבר את התחת הפדלעי שלי אבל זה לא הזיז אותו
תכלס הבנתי עכשיו שזה שווה ערך לטיפת זרע בים. אני סתם עצלנית שעושה הרבה רעש.
אבל הנה עובדה שנתפס לי הגב. חשבתי שאני מתה אתמול, פשוט לא יכולתי לזוז. גם עצמות האגן כאבו לי בטירוף והקימה מהמיטה לPP לפני השינה היתה סיוט מהלך.
גם החרדה שתקפה אותי לא הנעימה לי את זמני. אמא שלי שגתה שסיפרה לי ביתר פירוט מוחשי על הלידה הנוראית שהיתה לה איתי ואני לא מצליחה להתנתק מזה למרות הידיעה שאין מצב שזה יחזור על עצמו (היא בלמה צירי לחץ וקראה שעה לאחיות ואף אחד לא בא).
אני מקבלת חלחלה רק מהמחשבה. אולי זה עוצר את העניינים? מישהי המליצה לי עכשיו פשוט להשלים.
לא סקס, לא תה פטל, לא הליכות - אלא פשוט השלמה שאני הולכת להיות אמא.
אולי לא הבשלתי עדין?
אולי אני לא מוכנה נפשית ולכן זה לא מגיע?
אולי זה פשוט תורשתי (גם אוש וגם אני יצאנו מאוחר מאד בלידות ראשונות)

ועוד בכיון לאוסף : ביטוח - בדיוק כמו בווגאס - הקופה תמיד מרוויחה.
אתה משלם ומשלם ושחס וחלילה מעז לבקש החזר הם צוחקים לך בפנים.
לי יש ביטוח X לאוש יש ביטוח Y ואף אחד מהם בנפרד לא מכסה את הבדיקה הפרטית.
כוס של הרברבאק!

בערב נקפוץ לביה"ח להיבדק
אמן שמשהו זז שם למטה
מה שלא נראה לי... למרות שהוא לא חדל מלתת לי נגחות לשלפוחית

כן.. כן..
אני יודעת שנמאס לכם מהבכיונים שלי
תאמינו לי שלי נמאס יותר
כמו לביאה בכלוב מרגישה. שמישהו יוציא כבר את סימבה!