ילד שלי
משונה לי לקרוא לך ככה
משונה לי לכתוב לך, ועוד בפורום שכזה אבל זה חלק ממני - הכתיבה והמקום.
ילד שלי
אתה שלי. עוד אין לך מושג מה זה אומר, בעצם גם לי לא...
אני רק מנחשת מה זה להיות אמא
היתה לי דוגמא מצוינת ואני חוששת שלא אצליח לעמוד בסטנדרטים הללו אבל באחרים כן ואף למעלה מזה.
אני מניחה שבדרכי שלי אהיה אמא שלך
אשתדל לדאוג לכל צרכיך - אאכיל ואחתל, אלביש וארחץ, אחמם וארדים
אך כל אלו אספקטים טכניים בלבד, לא אותם אני רוצה להבטיח לך
אני רוצה להיות אמא שמחבקת
אמא ששרה ורוקדת
אמא שמשחקת ומציגה
אמא שמלמדת ומצחיקה
אמא שאוהבת
אותך
אני רוצה להיות אמא שמרשה לאכול ליד הטלויזיה
אמא שלא מנדנדת, אמא שלא מעיקה
אמא שמקשיבה
לא מתכוונת לעשות עבורך את השיעורים או לארגן לך פגישות עם חברים
כן רוצה לתת לך את הבטחון והכלים לעשות זאת בעצמך
רוצה לעודד אותך ללכת לכל תחום שתבחר
אפילו לכדורגל
רוצה להעניק לך בית חם שתרגיש בו בטוח להביא כל חבר וכל חברה לכל מטרה
רוצה שתרגיש אהוב ונאהב
שתדע שמותר לך לטעות
מותר לך להיות ילד, גם כמבוגר
רוצה שתרגיש בנח לבכות
ולצעוק
להתפרץ בזעם ולהוריד מעל ליבך את המועקות
לא מקובלים עלי סודות, אך פרטיות כן
סקס היא לא מילה גסה
אפילו אבאמא שלך עושים זאת לפעמים (אפילו סבאסבתא)
ומותר לך לפנטז
ומותר לך לשאול ולדעת
ויום אחד גם לעשות
רק אל תתביש - לא במי שאתה, לא במה שאתה, לא במי שאתה עושה איתו את זה ולא באיך ומה שאתה עושה.
תדע שאתה יכול לפנות אלי עם כל בעיה, כל מועקה, כל שימחה
אני תמיד אהיה שם עבורך
אמא שלך
לפני 16 שנים. 29 בינואר 2008 בשעה 12:43