אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אושה לנד

כשאנחנו נוסעים באוטו הוא מסתכל עלי ZOOM OUT ויודע שאני באושה LAND- בארץ הפנטזיות
לפני שנה. 16 במאי 2022 בשעה 6:42

פעם ראשונה לבד.

פעם ראשונה עם היתר.

פעם ראשונה עם הרגשה של חופש.

 

מפגש חברתי נטו, בלעדיו. מוקפת ב bffיות.

הברק פגע בי פעמיים - זכיתי שוב ושוב בלוטו: גם גבר מהחלומות וגם חברות אהובות.

אני כל כך זקוקה להן סביבי.

 

נתחיל מהתחלה : מה ללבוש?

הכל תלוי במה אני רוצה לשדר.

החלטתי שנינוחות, אלגנטיות מעודנת, לא שחור סקסי, לא פטשיסטי. לא להיטמע בקהל. להיראות מזמינה.

וכמובן להסתיר את הגלגלים.

אז הלכתי על חולצה רומנטית נשפכת קלילה ואדומה.

הייתי צריכה את הצבע שלי לחיזוק.

 

הגעתי עם חברים. בדרך שוחחנו על מעללינו בטאבו. ההדים של ליל שישי חיים עדיין מאד.

 

צעדתי פנימה, עמוק עד הסוף והתישבתי בספה הפנויה, בפינה הכי פינתית.משובללת. כמה נשימות וחיזוקים מהסגולה ויצאתי לדרך. אלכוהול גם עוזר. מאד. גם אם למראית עין - לפחות מחזיקה משהו ביד.

אבל אנשים זורמים, כאלה שמכירה ולומדת להכיר.למשל הזוג הותיק שפגשתי במסיבת הפולי ושטחנו שעל ליבנו- היא עפה על הבגדים שאני מעלה, למשל המארח של מסיבות הבריכה שכינה אותי זוהרת, למשל הג'ינג'ית החיננית שצפתה בי וליטפה אותי בסשן בטאבו. היא החמיאה לנו מאד וחיזקה אותי לגבי החששות על העירום בשישי ועל החששות הנוכחיות של הגעה לבד וחיפוש. 

 

קולטים חוט מקשר? אנשים ששמים לב אלי, שמחמיאים לי. אני השמש ואתם הכוכבים.... ג'יזס כמה שאני נרקיסיסטית פתטית! 

שלא שמים עלי, שמתעלמים מקיומי אני ניכבת.

משתבללת ומטולטלת. ילדותי ודוחה.

 

מה עדיף? תשומת לב שלילית או התעלמות?

"העיקר שיאייתו את שמי נכון"

הוא כתב פוסט על שישי. מקריאה ראשונית הערה עלי היתה ממש לא במקום וחטפתי עצבים. 

מקריאה שניה של כל הסובבות לא עלי כתב בכלל.

אז אני עכשיו אפילו לא קימת? זה עוד יותר מעצבן

 

הדרך הכי טובה להתגבר על גבר זה גבר אחר

ובדיוק בשיא העצבים הגיע האחר. חיבוק חם, שיחה טובה, מחמאות וחיזוקים. בדיוק מה שהייתי צריכה ועוד ממקור מפתיע כי חשבתי שהדלת הזו נסגרה.

עוד לומדת את העולם הזה ואת החופש הזה.

כנראה זה לא עולם של דלתות אלא של וילונות מתנפנפים ברוח.

 

לא בטוחה שהנפנוף הזה מתאים לי. זקוקה ליציבות ובטחון. אבל בעצם את זה יש לי בבית ויש לי את הבייס שלי - צי החברות. למה פשוט לא להנות מהקלילות?

או אפילו ממצוקות הלב של גיל 16?

רוצה אותי, לא רוצה אותי, מה הוא לעזאזל רוצה?

ברור שעדיף פשוט לשאול ולא רק לחפור עם חברות או להקיא בבלוג.

 

אני רוצה חבר עם הטבות.

רק אחד? יותר?

הוא רלונטי?

אולי פשוט אשאל דוגרי

אחרי שארגע

 

ואני בכלל התכוונתי לכתוב פוסט על עירום

ועל נסיונות פלרטוט כושלים

ועל חברות אהובות

ועל חופש

שוב יצא לי מתבכיין. די כבר.

קאתי פרי בקעה הבוקר מהרדיו. שיר הלביאות שלה עזר לי להתגבר על שברון הלב הקודם. עכשיו בעיקר האגו התערער. אני מתלוננת על אגו מנופח של שולטים.

לי יש יותר גדול.

Asisi​(נשלט) - אם רק הייתי יודעת שבסתר ליבו הוא אוהב אותך אבל מפחד
לפני שנה
אושה{אוש} - אבל ממה יש לפחד? הלב שלי פתוח
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י