אז אולי בכל זאת אני אכתוב ?
טוב יאללה
למזכרת
משוטט ירד עלי לפני חודשיים-שלושה שאיך יתכן שאנוכי סוטה ותיקה וחובבת מסיבות פסחה על הסינטיקס.
הבטחתי לו שנגיע למסיבה הבאה וכך עשינו.
הזמנתי במיוחד שימלת ויניל מקדימה ורשת מאחורה. סקסית להחריד עם כל התחת חשוף. הצטלמנו תמונות שוות לפני והגענו למקום (הסגולה, המשוטט, אוש ואנוכי). יפים יפים ופטשיסטים היינו ולא היחידים. קרנבל של ממש. א.נשים בכל המידות לבושים במחלצות הסוטות ביותר שיש לשיין להציע. המקום מעלף! רקדנו קצת למרות שאנחנו זקנים ולא בקטע של אלקטרוני. פגשתי המוני פרצופים יקרים מהפולי, מצירופים, משסק, מחברים באפלה ואפילו מהרפת. פגישת מחזור אבל בגלל שהמקום כל כך גדול וצפוף חוץ משלום שלום לא ממש התאפשר. לא באמת אפשר להכיר, להכיר מחדש ולהתערבב,
אלא אם כן אתם סטוקרים דפוקים כמוני. אבל תיכף.
נכנסנו לאזור מערת הבדסמ. החום התיש אותי ובכל זאת ניסינו. שני צלבים גדולים עמדו זה לצד זה והמשוטט ואנוכי נקשרנו אליהם. בקצב אחיד הם תופפו עלינו אבל החום! ג'יזס החום! לא יכולתי כבר לנשום. אוש טען שאני לא מחוברת ושיש לי מבט מתריס. אמרתי לו שפשוט נהנת להסתכל עליו. הוא היה חתיך במיוחד בערב הזה.
אבל נשברתי. למרות שכל כך רציתי סשן וסשן מרובע פשוט לא יכולתי יותר ועפתי החוצה עוד לפני שאוש סיים לארוז את התיק.
בחוץ פגשתי אותם - את העוגיה ובת זוגו. לא זו מהטאבו. אחת אחרת. קודם חיבקתי אותה, ידעתי שהיא אוחזת ברצועה הערב. ואז אותו. ערב קודם גנבתי איתו כמה דקות מתוקות. לא ידעתי אם יתאפשר לי גם כאן.
ואז הם נעלמו. ושמצאתי אותם שוב במיקרה- נעלמו לי בשנית.
"נו איך"? שאל המשוטט
מהמם! אבל אני לא מחוברת. מרגיש לי קצת פורים ויום העצמאות ביחד. העומס והניכור אינם עבורי.
"אני אוהב אותך" אומר לי אוש. ידע בדיוק מה להגיד ומתי להגיד ואז הוסיף "את רוצה ללכת למצוא אותם? להיות איתם"?
אתה בטוח? לא נעים לי שאתה לבד.
"כן"
הודתי לו והלכתי. מורידה בפניו אלפי כובעים.
הפרגון שלו שעולה בדמים לא מובן בכלל מאליו.
מצאתי אותם בשיחה ערה במסדרון. עמדתי כמו מטומטמת בצד בשקט וחיכיתי. סטוקרית נו
הבנתי שהשיחה טעונה ומה צריכים אותי עכשיו על הראש
אבל בחוצפתי בכל זאת שאלתי אותה אם הכל בסדר.
"עכשיו כן" והציעה לי להצטרף אליה בסשן עליו.
קפצתי על המציאה רק הצטערתי שסירבה לעצור רגע ולקחת את הציוד הרב מאוש.
מצאנו צלב בפינה , מסביבינו מלא אנשים והיא מסשנת אותו ואני מצטרפת. מוזר לי. מוזר לי להצטרף. פעם ראשונה שלי עם זוג שלא אני במרכז. לא חושבת שרוצה לעשות זאת ככה שוב. אני זונת צומי אז או שהפוקוס עלי או שהוא שלי. להיות הנספחת פחות אני.
ועשינו לו דברים שלא אפרט. אוש עבר שם במיקרה והיה קשה לו לצפות אז אינו צריך לקרוא על כך כאן.
ושסיימנו התנשקנו והלכתי. קראתי שהערב שלהם עוד המשיך...
גם שלי. שבתי לזרועותיו של זה ששלי באמת (אחרי שיטוטים ורונדלים במקום בעת חיפושיי אחריו)
הייתי צריכה את המקום המחבק והחם והבטוח.
נכנסנו לחדר הזיונים והינו רק שנינו. לא מצאנו חברים.
גם לא פארטרים. הוא שאל אותי אם אני רוצה שמישהו יגע בי. הסתכלתי סביב ולא איתרתי אף אחד.
אם זה היה פעם הייתי חשה תחושת החמצה אבל היום אנחנו במקום אחר. חווים אחרים לא רק פעם במליון שנה באיזו מסיבה. תהינה פעמים נוספות. הזדמנויות חוזרות.
לא מעונינת בנגיעה אקראית של זר. לא מחפשת יריה באפלה אלא חברים באפלה.
