בהמשך לפוסט הישן הזה :
https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=19990&postid=1111854#anc
עכשיו שנפתחו השמיים אנשים סופסוף זוכים לבקר כאן.
ניפגשנו השבוע עם זוג הבוקרים הקנדיים. הם פשוט נפלאים!
הבולגרים אמורים להגיע בהמשך וכוססים ציפורניים שיגיעו כבר הניירות של האמריקאים.
בינתיים הפייסבוק מתריע לי בתמונות שגם ההם הגיעו לביקור. מהמם להם. מה שפחות מהמם שלא רק שלא יצרו קשר אלא נפגשו עם זוג חברים משותף.
עכשיו באמת כפרה על חברות לא רלוונטית אבל רק רוצה לציין שיש לי אינטואציות חזקות. אני בטוחה שהם היו אז ביחד והסתירו את זה מאיתנו.
שוב, שטויות
לא חייבים לי דין וחשבון, לא חייבים לרצות אותי, לא חייבים לי את האמת. רק רציתי לצאת מכאן לנקודת דיון חדשה -
עד כמה אתם דורכים על בהונות של אחרים?
אם קהילת הבדס"מ היא ביצה אז הפולי הוא חול טובעני ותובעני...
כולם עם כולם בקטע מפחיד. אבל מה עושים אם זו חברה קרובה שלך?
אני מפרגנת לכל מי שרוצה להיות עם בעלי...
אבל שמישהי קרובה תהיה עם מישהו שאני דלוקה עליו? זה כבר לא כי קינאה זו תוצאה של חוסר בטחון.
אני בטוחה בנישואים שלי. אין שום דבר שהוא יכול לעשות שיגרום לי לא לרצות אותו. כולל לגלות בדקה ה90 שהוא נוהג 3 שנים ללא רשיון בתוקף והטיול בר מצווה בסכנה.
אבל מישהו שלא ממש איתי? שאני רק ממש דלוקה עליו?
אין לי זכות לקבוע לאיש דבר אבל יש לי זכות לקנא.
אם חברה שלי דלוקה על מישהו, אני לוקחת מרחק.
אם בת הזוג של זה שאני דלוקה עליו מתקשה, אני לוקחת מרחק.
אם אנשים לא רוצים בחברתי, אני לוקחת מרחק.
כרגע מרגישה שהתרחקתי עד קצה העולם.
אף בוהן לא כואבת כתוצאה מדריכה.
רק הלב זה שכואב.
