אני מתה מפחד.
פוחדת נורא שיקרה משהו, שיהרס משהו, שיגמר משהו
פוחדת שהטוב הזה הוא אשליה
שאני עיוורת לעובדות, מדחיקה קשיים, מתעלמת מהמציאות.
אושה לנד - בארץ הפנטזיות אני הדיוה, הכוכבת, המחוזרת.
אני עטופה ונערצת.
אבל אם בעצם לא? אולי אני בכלל משלה את עצמי?
אולי קשה לו מנשוא? אולי מחזיק את עצמו חזק וברגע שלא יוכל עוד הכל יקרוס?
אולי אני רק עוד אחת?
יודעים מה זה קביעות אוביקט?
קביעות האובייקט מתייחסת להבנה שאובייקטים ממשיכים להתקיים גם כשהם אינם בטווח הראיה. כשאנו מתבוננים בחפצים ואנשים אנו יודעים שיש להם קיום מתמשך גם מעבר לתפיסתנו אותם.
ובהשאלה ליחסים - עם אוש יש לי קביעות אוביקט.
הוא הגבר של חיי. גם כשיש דממה הוא לא נעלם מחיי.
אני בטוחה בקשר שלנו. בכל זאת 22 שנה כמעט...
ובקשר חדש?
כמה אפשר להיות בטוחים? בטח ובטח בכזה שאינו מוגדר.
קמתי הבוקר עם פחד נוראי. המכשפה הסגולה הוציאה את קלף הסערה. לטענתה משמעותו דווקא רגיעה ובהירות. אני ממש לא רגועה.
חוזרת לדפוסים הישנים? שוב מחפשת פשפשים?
מחטטת בפצעים הישנים ורועדת.
לא רוצה לפחד. רוצה להיות אמיצה ולהתגבר על המכשולים. לא בצורה עיוורת כי לא ילדה ויש לי הרבה מה להפסיד. אני יכולה רק לבקש ולקוות לתקשורת.
שאם קשה לבוא ולדבר ולהחליט החלטות ביחד.
מה אני רוצה? מה אני באמת באמת רוצה? בעולם הפנטזיות המושלם הייתי בטוחה. היתה לי קביעות אוביקט.
