חצי נמרה חצי מטומטמת?
יותר נכון חצי טיפשה חצי מטומטמת.
קראתי לעצמי ככה הרבה בימים האחרונים. מטומטמת.
גם האקס קראש קרא לי ככה. לו אני מרשה.
מפחדת ומפחדת ובשביל מה? בשביל נבואה שמגשימה את עצמה. הסופה הגיעה מהר יותר ממה שחשבתי.
מטומטמת נו.
התיקשורת אתמול איתו הזכירה לי מה אני רוצה.
תיקשרתי עם כמה גברים לאחרונה וכל אחד מהם שונה לחלוטין. עם כל אחד וייב אחר ומאף אחד אין לי מה שאני רוצה.
אני רוצה שיאהבו אותי. שיתאהבו בי.
שיראו אותי כאדם. כאישה עם נפש ומח וגוף.
לא רק כזיון, כבדסמית, כבידור, כצומי, כרעיה, כמעריצה, כלשעבר, כידידה, כיזיזה, כפרטנרית לחיים, כפרטנרית למיטה.
לא רוצה שרק יעופו עלי, ימותו עלי, יחבבו אותי, יתגרו ממני.
אני רוצה שיתאהבו בי.
כי מעולם לא התאהבו בי.
הוא אוהב אותי. אין לי ספק בכך. מעולם לא היה מאוהב בי. מעולם לא חיכה לי בהתרגשות עם פרפרים בבטן.
אולי בגלל זה פתחנו. כדי למצוא פרפרים.
והפרפר שמצאתי לא יתאהב בי גם. זה לא בתכנון שלו.
והאחרים? הם מחנות חיות אחרת.
לכל אחד האג'נדה שלו. מאמינה שהרוב רק מחפשים זיון או צומי.
יש מי שאגרסיבי, כי חושב שזה מה שאני רוצה
יש מי שעדין ושום דבר לא מתקדם לשום מקום
עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד
וכבר יש לי סלט גברים בראש.
לא בא לי כבר. לא כרגע.
"לא תיקשרנו בכלל משבת" הוא אומר לי.
הכי רציתי, הכי ניסיתי ונתקלתי בחומה.
"תיקשרת עם חברות שלך". נכון. תודה לאלים שיש לי אותן.
אבל אני רוצה לתקשר איתו. הבית יהיה נקי, הכביסה במקומה, הילדים רגועים שאמא בבית. אז אהיה בבית. בשמחה אהיה בבית. זקוקה לאיזון הזה. קייץ של פורענות אבל בהגיון (הסגולה אומרת שהפכתי לצרפתיה עם בית וילדים מוזנחים, אאוטפיטים, בילויים ומאהב). ואז יהיה רוגע? בוא נשב על הספה ונראה סרט. או נלך להליכה. או נשב בגלידריה. בוא ניקח זמן לעצמנו וננשום.
רק ככה אוכל להמשיך בפורענות. שוב, זקוקה לאיזון הזה. זקוקה לך.
זקוקה למלא את הבור. אף אחד לא ימלא אותו עבורי.
זונת צומי על אמת. חלק מהאופי שלי מגיל 0.
הייתי מושיבה את החברים של ההורים במעגל וכגננת מפעילה ומציגה. אני האמיתית במסיבות קופצת מהתרחשות להתרחשות. אני המרכז. אני השמש ואתם הכוכבים.
אבל אני מסונוורת יותר מידי מהאור. מרוב סינוור עצמי אני מתעלמת מהאמת. כלומר, יודעת אותה, כותבת אותה, צועקת אותה אבל מתעלמת ממנה.
עד הכוכב הבא.
