אם אני חושבת על זה, לא הזכרתי הרבה את המשפחה שלי בבלוג הזה וזה לא בגלל שהם לא חלק גדול ומדהים בחיים שלי. אולי לא כתבתי כי יש סיכוי שהם יקראו (אני למשל כותבת במחשב של אחותי ולה יש אפילו ניק כאן, לא שהיא השתמשה בו אי פעם).
אחותי קטנה ממני ב8 שנים והיא הרעשן המשפחתי.
כל כך חיכיתי שהיא תיוולד ושום קינאה לא היתה (אמא שלי היתה שנים בטיפולים).
שתינו נורא שונות, בחוץ ומבפנים.
היא כולה רעש וצילצולים ואין לה אלוהים בשיט.
בימים אלו היא מידי פעם מביאה חבילות הביתה : לחמניות בנות כמה ימים, קולורבי, חצילים, כרוב, תותים מעפנים אבל אתמול היה שיא השיאים. היא פגשה את אוש בחניה והוא עלה למעלה עם שק, ואני לא מגזימה שאני אומרת שק של 10 קילו של עגבניות שרי! חלקן הגדול ירוק בכלל. בנוסף הביאה כמות ענקית של רביולי ופטוצ'יני לפני בישול והתחילה להפוך לאמא שלי את המטבח.
אמא שלי כידוע חולת ניקיון ולא ברור איך נשארה שפויה אחרי ההוריקן הזה.
אז מי שחפצה ליבו בעגבניה שרי, או שתיים, או מאה
שיפנה אלי 😄
נ.ב
עשינו סקס!
7 שבועות אחרי הלידה, חודשיים אחרי הפעם האחרונה
שיא הייתי אומרת
זה לא כל כך כאב כמו שהפחד השתלט עלי
אבל התגברתי
ואפילו מסתבר שנשארתי צרה
אפשר לנשום לרווחה
לפני 16 שנים. 26 במרץ 2008 בשעה 11:54