אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אושה לנד

כשאנחנו נוסעים באוטו הוא מסתכל עלי ZOOM OUT ויודע שאני באושה LAND- בארץ הפנטזיות
לפני 16 שנים. 26 במרץ 2008 בשעה 22:29

לא מצליחה לכתוב
בעצם - לא מצליחה לכתוב טוב

אני חושבת שמאז הלידה לא היה לי פוסט נורמלי אחד
וזה לא קשור לתוכן
אלא לכתיבה עצמה
לא חכמה
לא שנונה
לא מרגשת
פשוט לא זורמת

אולי זה מחוסר זמן
מאובדן הרוגע ואובר לחץ
פן הקטנצ'יק יתעורר

במקום להביע במילים את שינוי החייים המדהים הזה
נכתבות להן מילים ריקות
יבשות

כתיבה טפלה
חיבת לבקר בחוות תבלינים

לילי נשלטת - בתור בחורה מתחילה אני כל כך מקנאה בך שיש לך את הכל.
טפו טפו טפו. שיהיה לך רק טוב!
לפני 16 שנים
אושה{אוש} - לא צריך להגזים אין לי הכל (למשל עבודה) אבל אני לא מתלוננת (לשם שינוי). זכיתי במתנה ענקית.
מאחלת לך המון הצלחה וחוויות מדהימות!
לפני 16 שנים
SPENKY{שייכת} - יש דברים אושה שהם גדולים מדי כדי לתאר בכתב
המון אושר }{
לפני 16 שנים
אושה{אוש} - לא נראה לי שזה נכון
אוף! הלוואי וידעתי לכתוב מדהים כמו דנה ספקטור
אבל תודה מותק על העידוד
לפני 16 שנים
Whip​(שולט) - עברת מהפכה בחיים, הכי גדולה אולי שתעברי בחייך,
ואין לי ספק שיש לה תפקיד מרכזי בהתייבשות מעיין הכתיבה.
זה צפוי, לדעתי. פתאום יש משהו הרבה יותר עמוק, הרבה יותר משמעותי, ושלתאר אותו במילים קצת קשה.
עברת מהפך נפשי לא קטן, איך תשארי אותו דבר בדיוק?
אז דרלינג - גלי סבלנות לעצמך, וקחי נשימה עמוקה.
תני לאבק לשקוע, לילד לגדול טיפה,
ואין לי ספק שהכל יחזור לעצמו
כמו הסקס, כך הכתיבה.
רק טיפה
סבלנות.
לפני 16 שנים
ים_yam​(לא בעסק) - אושונת מצחיקונת...
את כותבת מספיק מקסים כדי לצבור לך עדת מעריצים נכבדה כאן בכלוב, ותאמיני לי שזה יותר נחמד מלהיות דנה ספקטור, כי היא לא פוגשת ועושה דברים מגניבים עם רוב הקוראים שלה כמוך.
יש לך עכשיו את המתנה הכי גדולה שהחיים נותנים בידיים, ועוד מתנות יגיעו בהמשך, והכתיבה שלך עדיין כייפית ומסקרנת גם אם היא לא תכופה כמו בעבר.
כולנו מבינים (בעיקר מבינות) מה עובר עליך ובעדך!
תמשיכי להינות מכל רגע עם פוקסי הקטן, כל עוד הוא נותן לך למשמש ולהסניף אותו, הם גדלים כל כך מהר...
}{
לפני 16 שנים
אושה{אוש} - תודה לכם
ריגשתם אותי!
לפני 16 שנים
אסיף - לפעמים המדיה היא המסר.
היטבת לתאר עד כמה הכתיבה הנוכחית היא בעיקר לא זה ולא זה ולא זה.

ובשקט בשקט יצא לך הפוסט הכי אמיתי (שזה יכול להיות)..

אז בעצם...הצליח לך (?!)

תמשיכי כך.
לפני 16 שנים
אושה{אוש} - תודה לך!

שמתי לב שיוצא לי יחסית מוצלח שאני כותבת מתוך מצוקה.
למה אני לא יכולה להתבטא היטב מתוך אושר?
למה תמיד חיבת דרמות?
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י