שניה לפני הפרס,
אני רוצה להמשיך להתעכב על משהו.
להתעכב על אוש.
"אני אוהב אותך. Dont break my hurt"
ככה הוא לחש באוזני ביום האהבה מולדת שלי.
אין לי אף כוונה לעשות זאת. הוא הלב שלי. הנשמה שלי. החיים שלי.
וכל החוויות הללו איתו ובלעדיו הן גם עבורו.
כדי שנגשים שנינו את הרצונות והתשוקות שלנו. שנתפתח לבד וביחד.
מאד חשוב לי הביחד. חשוב לשנינו.
אני מסתכלת עליו במהלך הערב. רוצה להראות לו את אהבתי. את הערכתי. את הערצתי. לפעמים פשוט אין מילים אז מנסה להראות לו בנוכחות שלי. במגע שלי. במבט שלי. כמה אני אוהבת. כמה אושה אוהבת את אוש שלה.
ובחזרה לפרס...
אם טעמתי אותם הגיע העת שיטעמו אותי.
היא מובילה אותי, עדין עם כיסוי העיניים, אל הכיסא המיוחד. אוש עוזר לי להתמקם ומסיט את התחתון, מוביל אותם אלי. אחד ואז השני ושוב הראשון, מלקקים אותי, מפנגרים ואוש כדי להעצים את העונג צובט חזק בפיטמותיי. מנצח ותיק על גופי. אני מתכווצת ומתענגת.
ועכשיו חילופים. שיטת הכיסא החם. העוגיה ישוב ומכוסה עיניים , אבל שניה לפני היא קוראת לי.
המשוטט על 4 ורגלה עליו. קראה לכח עזר. דיס בוטס אר מייד פור וולקינג...
אני חוזרת אליו, בין רגליו, מלקקת, בולעת אבל לא זאת הפואנטה. היא ואני כבר שנים מפנטזות ומתכננות. גבוה גבוה בטו דו ליסט שלי זה להשתתף / לצפות בסשן פורסט בי אבל איזה פורסט ואיזה נעליים...
הוא מוצץ לו בכזאת חדווה ושנינו בהרמוניה מלקקים אותו. נותנים ביס בעוגיה. הוא מת לראות. לא רק להרגיש. את מה שהוא פינטז עליו כל כך הרבה. מגע גברי.
לכבוד הוא לי להיות חלק מהחוויה.
הוא כל כך רוצה לראות ומאפשרים לו. מחזה מעלף.
ושוב שיטת הכיסא החם. הם מתחלפים וזה (ואני) יורד לזה. ידיים לשון שפתיים עיניים כולם נפגשים
ואני רוצה להיפגש גם עם זה ששלי.
ניגשת אליו. כורעת מולו ומחדירה אותו אל פי. העוגיה מצטרף אלי ואני שוב זוכה בפלא הזה.
מפה העניינים כבר החלו להדרדר 😆😆😆
נסיונות חוזרים ונשנים להזדיין. אוש ואני.
על הכיסא, על המיטה, על נדנדת הסקס (קומדית סלפסטיק הצגנו לשלושת האחרים). עוד נשלים את המהלך בבית. היום. מחר. ובהמשך כל החיים שלנו.
חמישה על מיטה אחת. גפיים לכל עבר. ידיים , פה, איברים מגרים. בליל של חברים אהובים. סוטים מטונפים.
וכמה שלוקים אחרונים, שיחות חולין חיבוקי פרידה.
שלום ולהתראות. בטוח נתראה.
אנחנו רוצים עוד מהטוב הזה!
לא מאמינה שזכיתי בטוב הזה!
