למה בחלקים? כי ככה בא לי. תתמודדו.
שלחתי לו בבוקר יום א' את הודעת ההתנצלות.
בכלל התנצלתי הרבה באותו היום. והוא היה שם כדי להקשיב ולחזק. וכייף שיש לי אותו והעניינים נרגעים בשאר החזיתות. עושה עבודה עם אהובות ליבי ומתפללת שהדברים יחזרו למסלולם.
ובשני שוב אנחנו משוחחים. כבר קבענו דייט למוצ"ש אבל הוא במרכז וחשוב לו לראות אותי. "אני רוצה להשמיע ולשמוע. לתת לך מקום לשאלות"
אני מתכווצת ומשתתקת. הוא הולך לבעוט בי בתחת?
הוא מרגיע שזו לא שיחת יחסנו לאן ואני משתדלת לנשום.
אז בעצם למה? לחזור על אותה מנטרה? הפעם פנים מול פנים שאבין סופסוף סופית? הודעתי לאוש (יש את ענין חוק שלושת השבועות אז היה חשוב לי שהוא יבין שזו רק שיחה, שיחה קשה).
הייתי עם המשפחה בבריכה וחזרתי אחר הצהריים. היו לי 50 דקות להתארגן ולצאת לפגוש אותו לפגישה קצרה של שעה וחצי. הבטן התהפכה לי. בחיים לא התרגשתי ככה, גם לראות אותו וגם מלחץ.
ירדתי למטה בול בזמן והוא כבר חיכה לי ויצא לקראתי. ג'נטלמן מושלם. ואנחנו מתמגנטים זה לזו ושישרף העולם. אחר הצהריים של שלהי הקייץ ומה מתאים יותר מבירה קרה? נסענו ל55, קרוב ופתוח והתישבנו זה מול זו על כסאות הבר. כמובן שבדרך דיברנו וצחקנו ונגענו אבל עכשיו דקה של רצינות. הנה הגיע יום הדין. והוא מתחיל:
"את עוד לא מבינה שאני מאוהב בך?"
אני חשבתי אולי אני תמותי שם
יושבת מולו בהלם מוחלט, בפה פעור ובעיניים מוצפות.
"אני רוצה אותך, מתי שאת רוצה ויכולה"
ודמעות מתחילות לזלוג לו. הוא מתרגש ואני מתרגשת יחד איתו. אוחזת בידו וסופסוף מודה "אני אוהבת אותך"
(אגו נפוח, לא רציתי להיות הראשונה)
ואנחנו קמים ומתחבקים וצוחקים שאנשים מסביב בטח חושבים שהוא הציע לי נישואים...
ואנחנו יושבים ומדברים ורוצים אותם דברים :
לא בלעדיות, לא מחויבות
רק כייף טהור, חברות ומיניות ו - אהבה.
ובזה אתם חושבים שהסתיימו ההצקות? לא ולא
עוגיפלצת קרציה עולמית.
"ומה אנחנו? מה עונים לאנשים?"
"תעני מה שתירצי" ושוב מציע בדיחה.
"חשוב לי לדעת מה אתה אומר, חושב ורוצה"
"אני אומר שאנחנו ביחד"
והקרציה ממשיכה ללחוץ :
"לא רוצה לצאת מטומטמת. כמו ההיא. חשוב שנהיה באותו הדף"
"אם ישאלו אם אנחנו ביחד אז אגיד כן"
קיבלתי מה שרציתי. קיבלתי אותו. את האהבה שלו.
את הבחור המתוק החתיך השנון האינטליגנטי המוצלח הצ'רמר הסקסי הזה.
וזו הפואנטה.
וסיפרתי להן. על צמד הדרמה קווינס.
אחת שאוכלת סרטים ומספרת סיפורים מלאי פאתוס על כלום ואחד שמאכיל אותי במשפטי "אל תתאהבי בי" כי הוא מפחד לפגוע ולהיפגע וגם נהנה להתעלל בי ואז עושה גראנד ג'סצ'רס ומטריף אותי בזכרון לפנתאון.
על מה כל הרעש הם שואלים. מה כבר חדש?
מזמן אתם ביחד כבר.
זה בסדר. שיצחקו עלי. עלינו. אני מאושרת.
עוגיה ועוגיפלצת הן זונות צומי שמתות על הדרמה.
זוכרים את אלכס וג'יג'י? אז הוא כן בקטע שלה.
היא יוצאת הדופן שלו.
איך אני אוהבת סיפורים עם סוף שמח, שמאלצי ורומנטי שבא לכם רק להאנח אהההההה.
אז כולם ביחד עכשיו (בראש שלי) : אהההההה
