הוא כתב עלי שאני ילדה שלא רוצה להתבגר
אני בעיקר אישה שלא רוצה להתעורר מהחלום הזה
אם הייתי מאמינה בכח עליון, בגורל, בגלגול נשמות, בכוכבים בשמיים ובקלפים שמתווים את הדרך הייתי שואלת "למה מגיע לי כל הטוב הזה?"
הוא מגיע לי כי אני פועלת למענו.
אני פועלת למען זוגיות טובה, אוהבת ומלאת תשוקה.
אני (והוא ביחד, בסימטריה, הדדיות ואהבה) שומרת על ערוץ תקשורת בריאה. אני מפרגנת ומעצימה. אני קשובה ומכילה. אני צועדת יחד איתו בדרך החדשה. יחד- זו מילת המפתח. נפרדות תמיד היתה קשה לי כי יכולה לאבד את דרכי בקלות. אני רוצה את הרומנטיקה איתו, את התשוקה, את העונג והכאב, את החוויות המשותפות, את הבילויים וחיי היומיום. אני רוצה להירדם ולהתעורר לצידו גם בבית אבות.
אני פועלת למען חיי חברה פעילים, עשירים ומגוונים.
אני כותבת ומגיבה, אני מפתחת קשרים ויוצרת חברויות. אני משתפת את הנשים שבליבי בהמון. עושה המון טעויות אבל משתדלת להקשיב ולתקן. אני מנסה לא להיות מרוכזת בעצמי ובאמת מתעניינת בעולמן ומיחלת לאושרן.
אני פועלת למען הלב שלי.
מחשבת מסלולים. הולכת על בייצים ועפה בשחקים. זה נורא מצחיק איך דברים מתגלגלים.
איך יצאתי לחפש אתונות ומצאתי מלוכה.
איך חיפשנו חילופים, צירופים וערבובים ומצאנו פוליאמוריה.
איך חיפשתי חוויות מיניות ומצאתי קשר.
איך רקדתי לראשונה עם בחור שלא הכרתי במסיבה, ככה במיקרה, מתוך שכרות וחרמנות ושנה וחצי אחר כך הוא אצלי בלב.
איך דברים מתגלגלים להם. חברויות נרקמות
אבל לא תמיד מאליהן. עובדים על זה.
עבדתי על המקום שלי. אני עדין עובדת.
אין לי יעד, מטרה, נתיב מוגדר מראש. לפחות לא כרגע.
אני נהנת מהדרך, בעיקר כי כבר השגתי כל כך הרבה מטרות.
מיציתי? לעולם לא
הבאקט ליסט רק תופח
מתכננת לסמן עוד ועוד vים
אבל לא לשם הסימון. לא לשם מילוי הבור.
לשם ההנאה והרגש.
