חלמתי שאני טראנס משולש (וסליחה מכל הטראנסים והטראנסיות על המונח הקלוקל והעדר ההבנה בנושא).
שנולדתי בגוף של אישה אבל אני גבר בתהליך התאמה מגדרית להפוך לאישה.
מן הסתם אין לזה קשר למגדר אלא לשינויים שאני עוברת או טועמת מהם :
ממונוגמיה לפוליאמוריה, מנשלטות לסוויצ'יות, מהטרו להטרופלקסיבל ואפילו טיפה לבי.
החיים שלי מאד מעניינים לאחרונה ובגלל זה מתקשה לצלול לעולמות אחרים בספרים, פודקאסטים, טלויזיה והמציאות האקטואלית בארץ ובעולם. לא רוצה לצאת מהבועה שלי. מענין לי בה מידי.
שלשום אוש חגג חצי שנה ולרגל או שלא לרגל המאורע בילה את הלילה מחוץ לבית. בלילה אני מתכוונת לאחר הצהריים, ערב, לילה, בוקר וצהריים אבל מי סופר? מי רושם בפנקס?
זה לא נכון שקל לי. קל לי יותר.
זה לא שלא קשה לי , קשה לי פחות.
זה לא שאני לא מקנאה, אני מתמודדת אחרת עם הקנאה.
למשל : אני רוצה לדעת הכל! ואני מקרבת.
אם אני אדע, אכיר, אתחבר - זה לא יהיה משהו שלו בנפרד. אני אהיה חלק מזה. אני חלק מעולמו. אין באמת נפרדות.
קשה לי עם הנפרדות. אני לא באמת יודעת מזה להיות לבד.עצמאית ואחראית רק על עצמי. יש לי צורך בוער לספר לו הכל אבל הוא לא רוצה לשמוע מהכל.
אז אני מספרת לו שיצאתי לסרט
ועל מה דיברנו ועם מי דיברנו וכמה צחקנו
אבל לא מספרת לו על כמה נגענו. את זה הוא משלים לבד.
כן משתפת על הקשיים שלי, מולו ומולו ומול העולם.
והוא מרגיע ומייעץ והחוסר בטחון שלי נרגע לכמה דקות.
אפרופו חוסר בטחון... :
הוא מספר לי, העוגיה, על אורגיה שמוזמן אליה ואני מקנאה. יותר בו מאשר לו. פומו פומו פומו
למה אני לא מוזמנת? למה אני לא "ביפים ובנכונים"? הוא משתף אותי במשתתפים. תאמת? לא רוצה להיות שם, בגלל אנשים ספציפיים אבל כן רוצה להיות מוזמנת.
אבל אז מקבלת בומבה בראש. תזכורת מי אני ומה אני.
אני אושה עם שני גברים מהממים
עם שלל לבבות ומחזרים
אני "מלכת הכיתה"
אני "גל גדות"
אני "סלב"
אני "רק נושמת ואת סקסית"
אני "חופשיה ועושה מה שבא לה"
אני "מאיימת" על אחרות
וכן. את כל זה לא אני אמרתי. אז מה אכפת לי מהחברות הישנות ומאורגיות שלא קשורות אלי? זה נטו אגו וכמו התחת שלי הוא גדול מידי.