זה נפלא לעשות סדר בארון. פתאם מגלים חולצה ישנה חדשה שנשכחה לה ומלא מלא זוגות מכנסיים שחורים. העיקר שהתקמבנתי בזוג חדש לליל הסדר אודות לאמא.
זה נפלא להיות בהריון. מרזים מזה. פתאם מיכנסיים 3/4 וורודות 100ממות עולות עלי!
זה נפלא להיות נשוי לעובד בנק. הם בחופש כל החג ואני זוכה באויר לנשימה.
בכלל יש לי חשק להתלבש ולהתכשט
הארון מלא בקומבינציות נפלאות שרק מחכות למזג האויר המתאים והמקום בו ניתן להציג אותן לראווה. מזל שיש משפוחה לבקר.
לאחר כל זה יש להדגיש נוט טו סלף :
לא לאכול המון מצות!
לא להכין יותר מפעם אחת מצברייט
להרגיע עם החרוסת
ולהתפלל שהנוטלה שבארון המטבח פג תוקפה
לא אוהבת לחם
לא מדבר אלי בכלל
אבל מצות? יאמי יאמי יאמי!
ואני עוד קיוויתי לא קיוויתי שההנקה תשמש לי כתירוץ בזכותו "אסור" יהיה לי לאכול מצות.
אולי גם הנקה אחת או שתיים ביום מספיקה לזה?
ב2004 החתונה, או יותר נכון "דיאטת" החתונה שכפו עלי כל הקצ'קס (את רוצה להיות כלה שמנה?! את חיבת לשמור!") הצליחה לסתום לי את הפה. אבל היות וכבר סוכם בפוסט הקודם שאני חלשת אופי נראה כבר מה יהיה. בינתיים כקינוח לארוחת ג'אנק סינית ויתרתי על צ'וקלט קינדר ובמקומו נכנסה לפה סוכרית תפוח דובדבן שלעד תזכיר לי את הלידה.
זה מוזר איך כל הכאבים והבאלגן נשכחו ובא לי עוד פעם.
בא לי שוב בחילות, בא לי שוב בטן, בא לי שוב צירים, בא לי עוד תינוק .
אבל ששש
אל תגלו לאוש
הוא בכלל בענין של סקס כרגע
אפילו עם עוד אנשים...
לפני 16 שנים. 18 באפריל 2008 בשעה 11:16