אושה לנד

יום אחד, בקרוב, אני אקבל דיפלומה מאגודת הפולי.

אני חושבת שמגיע לי, שלא לדבר על אקסטרה נקודות כי בחרתי במסלול למתקדמים. מלכת כיתת המחוננים.

למה?

כי בחרתי ללכת על הכי קשה.

על הכי מאתגר ומטרגר.

גם לפתוח מתוך נשואים טובים, מאושרים ותשוקתיים עם שולט שמנתב אותנו לפי הקצב והכללים שלו

וגם לבחור בפרפר.

ידעתי מראש. נכנסתי לזה בעיניים פקוחות כי גם אני כזאת.

פרפרה. רק שאני תפוסה ברשת והוא מתעופף בשדות זרים.

בחרתי בהכי מאתגר ובהכי מטרגר שיכולתי למצוא.

יכולתי למצוא גבר בסטטוס זהה, נשוי באושר או שלא, שרק ירצה לנשק לי את הרגליים בתנאי שאתייחס אליו. שישתוקק לתשומת הלב של מלכת הכיתה. שיספור את הימים והשעות עד שיוציא אותי לבילוי ויטרוף אותי בעיניו ובגופו.

אבל לאאאאאא

אני הייתי חייבת לבחור אחרת.

מישהו רחוק עם מלא תיקים. תיקים? ארכיון!

אבל למה?

כי אני שרוטה.

כי אני לא רק מלכת הכיתה שלו אני דרמה קווין והוא דרמה משהו.

הוא פרפר ואני ידעתי את זה

לא היתה לי ואין לי שום כוונה לתפוס אותו ברשת.

פרפר לא ישאר ככה חי.

בוא אלי פרפר נחמד, שב אצלי על כף היד, שב תנוח אל תירא ותעוף *איתי* בחזרה.

תעוף איתי! 

אני החבילה השלמה! ה NRE שלי עדין בתוקף.

עדין רוצה אותך. קח אותי, כי אני שרוטה כמוך.

אני יודעת להיות קשובה ומכילה ואוהבת ומבינה

אבל אני גם אישה יצרית עם שפע של מחזרים ובחרתי בך.

סימן שאני השרוטה.

בכח הולכת על מה שקשה. על דרמה. מנסה לרבע את המעגל.

ולא הולכת לשום מקום. ורדה יכולה לצעוק עד מחר "תזרקי אותו". לא זורקת את שאני אוהבת.

"אראה לך במעשים"

אני מחכה למעשים.

אני חושבת שהפעם הוא יצטרך לעשות חתיכת עבודה.

שרוטה שרוטה אבל מתחילה להיסדק.

מתחננת אליו - 

"אם אני כל כך מיוחדת,

בבקשה

בבקשה 

תגרום לי להיות כזו.

שיהיו אחרות. כמה שתירצה.

אבל שאני אהיה מיוחדת.

לא יחידה אך כן מיוחדת."