אושה לנד

לומדת שפה חדשה לגמרי.

לא רק גוף חדש, מח חדש, דרך חשיבה אחרת, רגש אחר,

גם שפה חדשה

אני רגילה לשפה אחת

הN שלי שווה 1

22 שנה התמקצעתי והיום לומדת אחר 

אני רגילה שהוא מביע אהבה בפינוקי אוכל

מביא לי מתוק לנשמה.

אני רגילה שהוא מתכרבל איתי מול הטלויזיה ומלטף לי את הראש והגב.

אני רגילה שהוא טורף אותי. אוחז, מועך, צובט, מכאיב ומזיין.

ופתאם , באמצע החיים, משהו אחר

ולא רק אחר מה N =1  אלא שונה מה C=אינסוף

אינסוף קראשים, התאהבויות חד צדדיות

זה לא משנה אם זה הילד מהכיתה המקבילה או שחקן אמריקאי.

מעולם מושא ההתאהבות לא התאהב בי בחזרה.

(עם הN זו היתה אהבה שנבנתה יחד בהדדיות)

ובגלל זה חוסר הבטחון.

האסימונים נפלו. אני כל הזמן בפחד שזה יגמר, שהוא לא ירצה בי יותר, שאהיה יותר מידי או פחות מידי עבורו, כי אני פשוט לא רגילה להדדיות הזו ויותר מכך - אני לא מצליחה להבין אותה.

לא מצליחה לתרגם נכון את שפת האהבה שלו לשפה שלי.

לא קולטת שהוא פשוט מביע אותה בדרך אחרת.

הוא לא יביא לי מתנות ומתוקים אבל ייסע קילומטרים כדי לראות אותי.

הוא לא יהיה השותף שלי לחיים וישמור עלינו מכל משמר אבל הוא יחשוף את ליבו וישתף אותי על האחרות כדי להביע קירבה ופתיחות.

הוא לא יצוד ויטרוף את גופי בתשוקה טבעית ובהרגשת בעלות חוקית ורגשית אבל הוא כן יבקש ללמוד להכאיב ויגיד לי שאני האישה הכי סקסית שהוא היה איתה.

ואני אאמין? אני בוחרת להאמין.

כי בחירות אחרות כמו להאמין שאני רק אחת מ... הובילו אותי לפגוע בו, לפגוע בי, לפגוע בנו.

אני לומדת אמונוגמיה. אני לומדת על עצמי כל כך הרבה.

לומדת שפה חדשה ועכשיו גם לומדת לנשום. לא טובה בזה. כותבת וחופרת את עצמי לדעת. אבל מתרגלת אופטימיות. אי קפיצה למסקנות. סבלנות. דחית סיפוקים. ביטוי עצמי. הפרדה. מידור. איזון. קבלה עצמית. אי דריסה של אחרים. נתינת מרחב. הקשבה. הכלה. הודעה בטעויות. 

ועם כל זה אני רוצה להישאר אני.

אני. שמגיעה למקום וכולם יודעים מי היא.

מתעופפת ממקום למקום, מפלרטטת, מנהלת שיחות עומק ושיחות חולין. לעיתים מאימת על אחרות ומגרה את דמיונם של אחרים. פתוחה, חברותית וסקסית.

חשוב לי להיתפס כסקסית. סופיסיכוסית.

זה חלק מהדימוי שלי וטוב לי איתו.

לא מופקרת, לא טיפשה, לא שיטחית

מלאת הומור וקצת בוטה. חריפה במידה הנכונה.

וכל כך מרגרינה ונשלטת מול הגבר הנכון