אושה לנד

הן עפות עלי, מכרות הפייסבוק שלי

עזבו את הגברים. הם לא מעניינים כרגע.

הן מעניינות אותי

שאני מגיעה למקום והן זוכרות את שמי, הן פונות אלי תוך כדי ואחרי האירוע, מחמיאות, מתקשרות

תיקון ענק לגיל 16-17 שהייתי אוויר.

רוצות בחברתי. מכירות בי.

וזה נעים ומחמם את הלב

ולא לכולם זה עושה טוב או מזיז באיזושהי דרך.

אבל אני זו אני ולי זה חשוב התיקון הזה ובכלל.

לא כולם מתחברים לאושה החדשה.

יש אפילו מי שסולד מזה אבל אני אוהבת אותה והיא חשובה לי ואם אאלץ לשים אותה בצד לפעמים למען שלום בית אעשה זאת אבל לא רוצה להחביא אותה לתמיד.

אשחרר אותה לחופשי בזמנים ובמקומות המתאימים.

זה לא הפתרון האולטימטיבי אבל אני לא רוצה להכאיב לאיש. מתרגלת את זה כדי שזה פחות יכאב לעצמי.

מתרגלת כיבוי אנרגיה.

למרות מה שהייתי הכי רוצה בעולם זו אנרגיה מתפרצת בכל מקום. תשוקה, חיזור, אקשן, צומי, חברים, מסיבות, בילויים, אינטימיות זוגית, בדסמ, סקס, פומביות, אורגיות, צירופים, ערבובים ושהבעל שלי יאהב אותי ויעוף עלי ויחד איתי.

עובדת קשה שלפחות יאהב אותי. את אושה החדשה ישנה.