אתמול הייתי בחתונה הראשונה לקיץ זה וכנראה האחרונה להרבה מן הזמן הקרוב.
נגמרו לי חברים ובני משפחה לחתן 😄
זו היתה חתונה ככל החתונות, אוכל טוב (בשר וקינוחים סוף), מוזיקה שלא ניתן להיות אדישים כלפיה (היה שיר שגרם לי לגעגועים עזים לדאנג'ן השם ינקום דמו), אוירה נעימה ושמחה.
היה גם מרגש
מאד
ולא בגלל האהבה והזוגיות המתמסדת
אלא בגלל שהיה חסר משהו
היתה חסרה מישהי
לפני 5 שנים
בבוקר יום הולדתי ה25 העיר אותי צלצול הטלפון ועל הקו אימי
"מזל טוב מותק שלי אבל..."
סרטן
מחלה ארורה!
לאבי חבר ילדות קרוב שבנותיו חברות ילדות של אחותי ושלי
גדלנו ביחד, חברים על סף המשפחה
אתמול התחתן הבן, בן גילי ואימו לא היתה שם ללוות אותו לחופתו
שתי אחיותיו משני צידי אביו
האחיין המתוק בעולם נושא הטבעת ושתי האחיניות התאומות בנות ה4 בשימלות לבנות מפזרות פרחים.
שיא החמידות
והיא לא היתה שם, לא זכתה באושר הזה.
לפני 15 שנים. 7 ביולי 2008 בשעה 9:49
