אני מניחה שיש לי בעיה עם דמויות סמכות
לא כזאת בעיה שגורמת לי להתחכם ולהתחצף אלא להתכרבל בתוך עצמי ולרעוד
אם מדובר בגבר, מבוגר, מנוסה, שמעלי באופן רישמי אז זה עוד אכישהו בסדר, אני הופכת לעובדת שקטה, לא מפתחת יחסי ידידות ופתיחות אך כשזו אישה אני בכלל כולי רעד.
יש לנו מרצה כזו
מבוגרת, מנוסה, רהוטה
בלבוסטה רצינית, כזו שהעבדים פה היו מתחננים ללקק לה את הנעליים
לא הייתי אומרת חמה כמו שאני אוהבת אך מבריקה
היא מפחידה אותי למוות
מתפללת שלא תפנה אלי כי מה שיצא לי מהפה יהיה סתום ומגומגם
היא הסבירה לנו שהכל תלוי בבטחון העצמי
למי שיש לו יכול לעמוד מול כל אחד
ולי אין
אני ביישנית, לא מטבעי
החיים גרמו לי להיות כזו
אחותי בקורס שמה לב לזה במובהק, אני סגורה, לא יוזמת שיחות עם אנשים
ואני חושבת כמה שזה מוזר שפה הדימוי שלי שונה
פה אני מצטיירית כחברותית, פתוחה ופעם גם במרכז
אולי זה ענין של זמן
אולי הוירטואליה משחררת
הלוואי ויכולתי להיות כזו גם בחייים האמיתיים
מזכירה לעצמי שזה אפשרי, שיש לי קבלות, שכבר עשיתי את זה
עוד חודש אני רשמית זקנה
הגיע הזמן גם להתבגר, להחכים ולהתחזק
להשיל מעלי את הפחדים ואת הדימוי העצמי הקלוקל
MUST BE STRONG
לפני 16 שנים. 8 ביולי 2008 בשעה 8:52