אושה לנד

בחיי שאני יכולה להיות קרציה לפעמים
בעיקר כשאני חרמנית
ואני כן, כבר הרבה זמן
הרבה זמן לא עשינו סקס אגרסיבי כמו שאני אוהבת. מזמן לא עשינו סקס. נקודה.
ובקושי ראיתי אותו שבוע שעבר ושכן הוא היה עייף.
יום חמישי שחשבתי שיש סיכוי הוא נרדם ומתסכול הוצאתי את הבטריות מהמצלמה והכנסתי לוויב הגדול. בשישי נרדמתי מתוסכלת כפליים כי הקטן לא היה בבית אבל הוא בכל זאת נרדם, לא לפני שהסניט "לכי לוויברטור". לא הלכתי.
אתמול הוא רצה, עדין ואוהב ואני רציתי משהו אחר אז במקום לאכול לעצמי ת'לב פתחתי ת'פה (ואחר כך ת'רגליים...)


כמה אושר יכול בן אדם לבקש?
אין ספק שזו התקופה השמחה בחיי
הלב שלי מוצף באהבה
דמעות של שמחה זולגות להן דרך קבע
כשהוא מקשקש "אעררר" וזוחל (כבר על 6!) והחיוך הזה שלו שמאיר את כל הפנים והצחוק המתגלגל שגורם לך לרצות לאכול אותו ואני אוכלת. הילד הזה נאכל עד בלי סוף. איפה האגודה לזכויות הילד?

היה סופ"ש מקסים
ההורים של אוש חזרו מטיול ברומניה והתנחלנו אצלהם כל הסופ"ש
אבל הייתי כלה טובה והכנתי אני את האוכל (ספגטי בולונז ואחר כך גם קרם שניט)
הם הביאו איתם איזה נקניק מעולה שאבא שלי טוען שהוא מסוס (גם ההורים שלי ביקרו במוצ"ש) ועל פיצה הוא סופני!
בשישי ברוב חוצפתנו השארנו את הקטנצ'יק (לא היה מתוכנן, פשוט כבר היה נורא מאוחר) אבל לא ניצלנו את הזמן לבד לדבר מלבד שינה טובה בבוקר. הוא קיבל אותנו בחיוך רחב בשבת בבוקר והייתי מאושרת לשמוע שפעם ראשונה הוא נרדם לבד במיטה, בלי נענועים ושירים (דפקתי ת'ילד).
היה כל כך מצחיק לראות אותו ואת בן דוד שלו (שגדול ממנו ב5 חודשים) זוחלים זה לצד זה ונושי החליט שהוא רוצה לשחק בWWF אז הוא עלה עליו כמו בהתאבקות רומית יוונית והג'ינג'י התחיל לבכות. אני מגדלת מופרע קטן 😄

אוש נשאר היום בבית (יש!), חייב קצת חופש ולי כואבת היד, כנראה כתוצאה מההתאבקות הרומית יוונית משלנו.
כמובן שלבסוף הוא הכניע אותי וניסה לקשור לי את הידיים ואת הפה אבל התפקעתי בצחוק. בסוף הוא הצליח לסתום לי אותו עם חיתול הבד של נושי (תוך כדי שאני צועקת "לא בחיתול המלוכלך!) וסטר לי.
למעשה קיבלתי אתמול סט של סטירות כואבות על אמת כמו שבחיים לא קיבלתי.
כמובן שהיה גם סקס. אגרסיבי כמו שרציתי.
בחיי שאני קרציה.