סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אושה לנד

כשאנחנו נוסעים באוטו הוא מסתכל עלי ZOOM OUT ויודע שאני באושה LAND- בארץ הפנטזיות
לפני 16 שנים. 21 באוגוסט 2008 בשעה 20:50

הרשו לי לשתף אתכם בחומר טרי טרי, מעט הרבה פורנוגרפי אך בעיקר מעורר מחשבה.
יש לנו דילמה ואנחנו מבקשים את עזרתכם בפיתרונה.
אך תחילה חומר רקע :
אני חושבת שמעל חודש לא הסתשנו. מעל שנה לא חשתי את שוט הזנבות על עורי.
סקס מעולה יש לנו כל הזמן והקינק הוא חלק בלתי נפרד ממנו.
אבל אנחנו רוצים יותר. רוצים לחזור לעצמנו וקשה לנו מנטאלית להבין זה את זו.

הגעתי אליו לסלון בעודו צופה בטי וי והכרזתי שמצ'מם לי. הוא נבהל והודה שמלבד נחשים אין דבר המפחיד אותו יותר מאושה משועממת.
חסמתי בלי כוונה תחילה את שדה ראיתו והוא החליט להסיר את המכשול בכך שכופף אותי אליו והספינק לי קלות. נתבקשתי לטעום אותו והוא שם לב שככל שהספאנקים חזקים יותר - המציצה יעילה יותר. אני ממש הכלבה של פאבלוב 😄

הוא החליט להעביר את החגיגה לחדר השינה ומצאתי את עצמי על 6 על המיטה מוצצת. ואז הוא עשה משהו בפעם הראשונה. הוא הפך אותי והחדירה אל פי היתה עמוקה מאי פעם. מודה שמעט נבהלתי. חששתי מהמחנק ושיחקתי איתו בפי על מנת להימנע מגרון עמוק. טעמתי טיפה ראשונה ומלוחה על לשוני. זה היה טעים כמו גרגר מלח גס בביגלה פריך.
הוא התכופף וזיין את שדיי והורה לי ללקק את הביצים וכך עשיתי.

מפה לשם ומשם לפה הוא התחיל לזיין אותי עד שנגמר לו הכח ופצחנו בשיחה.
הגענו למסקנה שעומדת בפנינו דילמה. אנחנו די חלודים ולא יודעים איך לחזור לעניינים.
בעבר היו עושים סשן אחת לשבוע והסקס הונילי היה כמעט תמיד גם קינקי.
כיום אין כמעט סשנים ואני גם רוצה סקס ונילי למהדרין, אולי בגלל המחסור בסשנים.
הסברתי לו שאני זקוקה לכל המסביב. סשן מבחינתי זה הפורפליי והחדירה היא רק הגראנד פינלה.
היום הרגשתי שזכיתי במתאבן ומשם ישר נחת סטייק עסיסי על שולחני אבל אני חיבת את מנת הביניים מעוררת התאבון. לשמחתי הוא הבין אותי לגמרי והודה שדווקא התכוון לעשות אבל לא ידע לקרוא אותי כמו שצריך.
וכאן הבעיה שלנו:
איך הוא ידע מה אני רוצה? איך אני אדע מה הוא רוצה?
איך נתכוונן לכאן או לכאן?
האם סימן פיסי?
האם קולות?
הוא מסרב לקולר ובקשה מפורשת במילים מוציאה אותו לטענתו מהמוד.
מה אתם אומרים? איך מסמנים?

יש לנו בעיה נוספת - זמן
קשה נורא לבצע סשן ארוך ומאובזר בשעת ערב מאוחרת אחרי יום עבודה מלא
וכל ההזדמנויות האחרונות שהיו לנו בסופ"ש האחרונים התספספסו.
אז קבענו דייט לשישי בעוד שבועיים. נשים את הילד אצל ההורים, תהיה לי התרגשות מנטאלית בציפיה שלא לדבר על הביוץ האמור באותו הסופ"ש.

חבל לי שהתפספס היום אבל לא נורא. הגמרתי אותו ואף טיפה לא נשפכה.
אני מחכה בקוצר רוח לעוד שבועיים ובאמת מבקשת את עזרתכם :
איך אפשר לחזור לעניינים?
הוא טוען שפעם הייתי משמיעה קולות, היום אני לא שם מנטאלית.
לא קל להעביר שליטה, להיכנע, להפסיק לחשוב ופשוט להיות.
חושקת לחזור למקום ההוא, לעונג הצרוף וזה יגיע עם הזמן כנשתפשף.
חייבים להתאמן.
כמה עולה קוצ'ר? 😄

Whip​(שולט) - "איך הוא ידע מה אני רוצה? איך אני אדע מה הוא רוצה?
איך נתכוונן לכאן או לכאן?
האם סימן פיסי?
האם קולות?"

רעיון מצוין!
קוראים לזה תקשורת מילולית.
לשבת בשיחה פתוחה וכנה ולומר מה אוהבים, ומה לא.
יכול מאד להיות שמה שאהבתם, עכשיו כבר לא. השתניתם, עברתם שינוי שאולי הוא הגדול ביותר שזוג עובר,
וייתכן שהוא השפיע גם על הפנטזיות שלכם
(סתם לדוגמא - התיילדות פתאום יכולה להראות לכם עכשיו על סף פדופיליה...)
אז לדבר.

"הוא מסרב לקולר ובקשה מפורשת במילים מוציאה אותו לטענתו מהמוד.
מה אתם אומרים? איך מסמנים?"
לדוגמא:
"גשי לחדר משחקים והביאי לי עם הפה את הצעצוע שאת רוצה שאשתמש בו עלייך"
או אם נפשו חפצה בסממני השליטה
"טוסי על שש לחדר משחקים, כלבה,
והביאי לי עם הפה שלושה צעצועים שאת אוהבת, ואני אשתמש באחד מהם, אם יבוא לי
או שלא..."

"יש לנו בעיה נוספת - זמן
אז קבענו דייט לשישי בעוד שבועיים. נשים את הילד אצל ההורים..."
רעיון מעולה.
הייתי מוסיף לו הכנה מנטאלית, כניסה לאווירה....פיזור רמזים כמה ימים לפני על מה שאולי הולך להיות.... ספנקים פה ושם, עם הבטחות של "חכי חכי מה יהיה לך ביום שישי..." (זה בסדר, הילד עוד קטן, הוא לא מבין), תמונות עסיסיות ו\או סרטונים למייל שלו בעבודה (והוא לשלך)...
וביום המיועד, אחרי ההפקדה של הילד בבנקהורים, ישר הביתה לחגיגה...
(אה, ובדרך - בלי שיחות על טיטולים, מטרנות ומבצעים בסופר פארם, כי אלה מוציאי חשק ידועים :) )

"איך אפשר לחזור לעניינים?
הוא טוען שפעם הייתי משמיעה קולות, היום אני לא שם מנטאלית.
לא קל להעביר שליטה, להיכנע, להפסיק לחשוב ופשוט להיות."
נקודה מעניינת.
יכול מאד להיות שאם בעבר היית "המבוגר הלא אחראי", ה"מתיילד",
אז עכשיו, כשאת אימא, שקובעת מתי הילד אוכל וכמה ולאן הולכים ומה קונים לו ועוד מיליון דברים שביחד מסתכמים ב....שליטה,
אז השחרור הרבה יותר קשה לך, אולי אפילו קצת פחות מושך.
אז תעשי חושבים, תראי מה נכון לך כיום, מה מתאים לך, מה מגרה אותך ואותו,
ולשם תלכו יחד.
בהצלחה רבה לכם.
לפני 16 שנים
אושה{אוש} - א. תקשורת מילולות - זה בדיוק מה שעשינו אתמול ודבר שאני לא לוקחת כמובן מאליו. על תקשורת חייבים לעבוד, כל הזמן ואני שמחה שהסברתי לו שאני חיבת את המסביב.
ב. הבעיה היא יותר שהוא לא מבין אותי. כי אני בכל מיקרה מובלת
ג. הדייט שקבענו אכן רעיון מצוין. קשה להיות ספונטנים כמו פעם. ולגבי ספאנקים מול ילד צעיר - אחיי ואני לא קטנים ובכל זאת ההורים עושים מולנו :-)
ד. עלית על נקודה חשובה. אכן דברים השתנו וקשה לי לשחרר. אני זקוקה לקשיחות ולהובלה. לסמוך בעיניים עצומות ולהתנתק.

תודה על הרצון לעזור
לפני 16 שנים
Needles And Pins​(לא בעסק) - אשכרה צרות של עשירים, בחיי :)
לפני 16 שנים
אושה{אוש} - למה? נורא קשה לחזור לעניינים אחרי הפסקה ארוכה. זה לא מובן מאיליו
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י