לפני 15 שנים. 30 באוגוסט 2008 בשעה 8:39
הצואר תפוס לי מיום רביעי, השריר בירך תפוס מנקיון התריסים בחמישי, שני האגודלים עם חתכים והעיפות מעיפת.
אני מניחה שהכל בא עם הטריטוריה, כשמארחים.
כבר לא היתה לי ברירה. שנה הם לא היו פה כולם והגיע תורי.
זה לא שאני שונאת לארח, אני אפילו מאד אוהבת כשאני נכנסת לזה.
ברגע שהיה תפריט, שחזרנו מ1200 ש"ח קניות בסופר, שהתחלתי לתכנן זמנים - הכל זרם.
מזל שאחותי עזרה לי בעיסוקו של הנוש. הוא נהיה נדג' כזה שרוצה את אמא אמא ואי אפשר לעשות איתו כלום.
מזל שאוש איתי, יד ביד, צוחק עלי כשאני מחלקת לו הוראות.
היה נחמד אתמול, אני מקווה.
המזגן הסורר שוב טיפטף
נושי היה כוכב הערב ולא רצה לישון עד 11 וחצי בלילה (!)
ואני קיבלתי מתנות
מעצבנות
תגידו לי בבקשה - כמה קרמים בן אדם צריך?!
