אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אושה לנד

כשאנחנו נוסעים באוטו הוא מסתכל עלי ZOOM OUT ויודע שאני באושה LAND- בארץ הפנטזיות
לפני 15 שנים. 3 בנובמבר 2008 בשעה 9:48

דקות של שקט ואני מוצאת את העצמי בחוסר מעש

כביסה עשיתי. אפילו רוקנתי את סלסלת הגרבייםתחתונים.
בפרוייקט הגמר אין לי כרגע לאן להתקדם כי מחכה למיילים ורק בסופ"ש מקווה שסופסוף אשב על התחת הגדול ואכתוב.
הרוטב לפסטה כבר מוכן על הכיריים ואת הפסטה אין מה לבשל כי אני אוהבת טרי על המקום.
כיסוח דשא - בשביל מה בכלל?
טלפון חשוב - לא עונה לי. כנראה רק מחר בערב.
להכין את התיק לנושי והבגדים לאחר כך זה רעיון.
לישון אין מצב כי הוא עוד שניה יתעורר. גם לא אצליח להירדם. גם בחמש וחצי שניסיתי אחרי שנתתי לו לאכול, לא ממש הצלחתי. הגב הורג אותי והבטן שלי מוזרה.
בבלוג של "הבית המלוח" כבר התעדכנתי.
בפורום הסאביות כבר ביקרתי.
לפורום אחר חוששת להיכנס.
ואיך לחגוג לאוש מומולדת בכלום כסף כבר מצאתי (אני לא קמצנית עליו פשוט אנחנו מרוששים).
בבלס כבר הפסדתי 3 פעמים.

טוב נו, כנראה אתפנה לפטיש הכי גדול שלי.
להוציא שחורים.
טו לו לו.




מייפל​(לא בעסק) - אני מציעה לך לקרוא ספר. בעיקר בגלל שיש לך אמביציות לכתוב. אי אפשר לכתוב טוב בלי לקרוא.
לפני 15 שנים
אושה{אוש} - אין לי מה לקרוא
כל הספרים בבית הם של בנים
לפני 15 שנים
שיר כאב​(שולטת){סוליקר} - מה עם אוננות?
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י