אושה לנד

לפני כמה דקות דיברתי בטלפון עם חברה ורק אז קלטתי שאני לגמרי חיה בבועה לאחרונה.
זה אמנם לא מפתיע ומצופה אבל מחכה כבר לנעוץ סיכה ראשונה בבועה (עוד כמה ימים) ולתת לאחרים להיכנס.
בינתיים מה שניתן שיצא החוצה צא יצא -

יום שלישי בבוקר הסיעה אותי אמא הבאמת יקרה לי ללישכת המובטלים.
לא הייתי מופתעת ששוב נקראתי לפקיד אך הפעם זה היה שונה.
מסתבר שכולם נקראו ולפקידה "הבכירה" כדי למלא שאלון מפגר.
אני מספר 33 ברשימה ובפנים כבר חצי שעה מספר 14
ומה שהכי מלחיץ שנושי באוטו עם אמא בלי התיק שלו ובלי עגלה.
מזל שבשניה האחרונה לפני שיצאתי מהבית הכנסתי לתיק שלי חיתול וגמד.
לא היתה ברירה והיא העלתה אותו למעלה (בעגלה של סופרמרקט חחח) ויכולתי להראות לפקידה שיש לי אילוצים... ברור שזה לא עזר.
בינתיים התמנגלנו לנו כל המובטלים והתאחדנו מול הענק הרשע שהגיע אחרי ה40 ומשהו אבל ברוב חוצפתו כתב את שמו במספר 27 הריק בטעות ברשימה.
התחלתי לנבוח עליו אבל כשראיתי שהוא מסוכן הלכתי אחורה. מה אני צריכה צרות?
מזל שיש אנשים נחמדים ומזל שיש אמא אסרטיבית שקימבנה לי עזרה.
איש טוב נתן לי את תורו ותוך 20 שניות כבר הייתי בחוץ.

גם אתמול היקום עיצבןאותי.
הגעתי לשיעור, עיפה ותשושה כתמיד, ומרצה? אין.
לאחר חצי שעה ירדנו למזכירות לברר ולסתומים אין מושג, לא רק מה קורה עם השיעור אלא מי בכלל אחראי על הקורס הזה?!
ומה שהכי מעצבן שזה עולה לי בכסף (מצרך נדיר ביותר בימים אלו בבית האושונים).
אני גם משלמת לדודה שלי על הבייביסיטר לנושי וגם התקשרה אלי אתמול אישה אחרי שתליתי מודעות בייביסיטר ברחבי השכונה ורצתה שאבסטטר על 3 ילדיה בדיוק אתמול בערב ונאלצתי לדחותה עקב הלימודים.
כסף שהלך לפח
בכלל יש לנו אי שביעות רצינית מהקורס הזה - מהתכנים ובעיקר מהזלזול בנו.
התחלנו לכתוב מכתב ומישהי תיתן לגיסה העו"ד לעבור עליו. נראה מה יהיה. כנראה כלום.

חוץ מזה מקווה לשבת מחר ולסיים את העבודה הכתובה ושבוע הבא מלא בעניינים.
יש לנו פרויקט בשני בלימודים לעצב ולהכין אוכל למזנון שזה אומר בעיקר לשכנע את אמא שתכין לי פשטידה. יום חמישי זה היומולדת של אוש ומפעת התקציב המוקטן לא נחגוג בפומפוזיות.
אבל פאי האגוזים שהובטח מחייב לקיימו וכמובן כיסוח דשא בתפריט גם כן. אבל פירוט בנושא זה ואחר בוא יבוא במעודו.
כל דבר בזמנו.