לפני 15 שנים. 24 בנובמבר 2008 בשעה 8:50
יש כאן מישהי שאני כבר מכירה מזמן אבל למעשה לא מכירה בכלל
הפוסט האחרון שלה, שקראתי אותו שוב עכשיו עשה לי צביטה גדולה בלב
יש בו משהו שאני מזדהה איתו, בעיקר התשוקה להיות אחרת
ועל חוסר התשוקה אפילו הזלתי דמעה
כי אני לא במקום הזה אבל למה מרגישה שכן?
רוב הסיכויים שזה בגללי ולא בגללו
הוא עדין חושק אבל אני לא חושקת בעצמי
לא אגיד שזו הזנחה כי אני ממש לא אבל גם לא לגמרי לא
כמו תמיד יודעת להסתדר כשצריך אבל כמעט ולא צריך
השיער פרא, בעיקר בראש, בשאר הגוף משתדלת לתחזק
צבעי המלחמה נמשכים מחוסר ברירה ורק כשנקראים לדגל
ואולי זה לא נראה מבחוץ
כנראה רק הרגשה פנימית
לא מרגישה אישה
רק אמא מסמורטטת
אף קהל לא מחכה לי, לא בחיים ולא בראש ומכאן הבעיה
זה הכל בראש