ימים מוזרים עוברים על הנוש. מצד אחד הוא הורס מצחוק, ילד מאושר ושמח ושגם הולך (כל צעד שהוא עושה אני מתמוגגת מאושר) ומצד שני מפחד מדברים הזויים כמו סביבון מאיר, צליל של כפות מתכת שנופלות על הריצפה ומשחק שהוא דווקא מכיר.
לא מצליחה להבין מה קרה לו. מקווה שזה יעבור כי זה פאקינג ווירד.
עוד משהו ווירד קרה : ירדתי 3 קילו! פאקינג איך? כל המכנסים כבר לוחצות לי, הבטן שלי נפוחה כמו לא יודעת מה וגמרתי את מלאי הסופגניות שמספיק ל3 שנים עוד לפני הנר הראשון.
פשוט לא מבינה את זה.
ביום שבת בילינו במסיבת יומולדת לוהטת במתנס בראשון + ליצן. זה מהות הבילויים שלנו כיום, לא מסיבות קהילה ולא עניינים. אכן מבאס אבל אין ברירה אחרת.
גם בילויים של גדולים ללא עניינים לא מתרחשים בחבר'ה שלנו:
הבחורים אמורים להיפגש בחמישי לחגוג לאחד מהם יומולדת ולראות מכבי. אמה מה? אין השבוע מכבי ולכן אוש בצחוק הציע בורסה והנשים התפלצו. אחרי שנרגעו מהענין התחממו שוב כי בכלל לא נראה להם בילוי סולו של הגברים. יש משהו בזה, למה לא לחגוג יומולדת ביחד? והאינטריגות החברתיות רק הלהיטו את העניינים אבל באופן כללי לי אין עם זה שום בעיה. רוצים להיפגש כל החבר'ה בשישי? ממש ממש בכייף אבל למה שלא יבלו הגברברים בחמישי? לא כואב לי ולא נעליים.
כל אחד זקוק לקצת אוויר ואוש באמת עושה זאת לעיתים נדירות. לא מעיזה ולא רוצה לעצור בעדו.
מהפגישה הראשונה שלנו לפני 8 שנים הוא הבהיר לי ששישי בצהרים משחקים כדורסל וחמישי זה מכבי. זה לא חרוט בסלע אבל שיוצא לו תפדאל. זה לא שאני חוששת שהוא ילך לבגוד בי או משהו הרי גם ככה יש לו אישור מלא 😄
לפני 15 שנים. 22 בדצמבר 2008 בשעה 12:17
