צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אושה לנד

כשאנחנו נוסעים באוטו הוא מסתכל עלי ZOOM OUT ויודע שאני באושה LAND- בארץ הפנטזיות
לפני 15 שנים. 8 בינואר 2009 בשעה 20:42

כלום לא הולך אצלינו בקלות
ולמרות שאינני מאמינה בכלום אני רואה בזאת כסימן, בדיוק כמו פעם שעברה.
הקושי רק יחבר אותנו. רק יגביר את הרצון. לא יניח "לו* להיות זניח כי בא כביכול בקלות.

כן, זה *לו*
אוש מתכנן כבר נבחרת כדורסל.

וזה ממש לא מה שחשוב
חשוב שיהיה בריא
ולכן אני אעשה בכל אופן את הדיקור
ואתפלל שהכל יהיה טוב, כמו בפעם הראשונה.

ציסטה בראש
או רווח טבעי שיעלם עד לסקירה הבאה
מה שזה לא יהיה, אנחנו נהיה חזקים כי אחרי הגהנום של פעם שעברה באמת הכל קטן עלינו.

והיה יום נפלא שהתחיל בסיבוב שופוני 1 (עבודה של אוש)
לאחריו המבורגר 1 (בלק ברחובות שנשאב לתוכי תוך 25 שניות)
נמשך בסיבוב שופוני 2 (עבודה של סבא. מזל טוב סבא!)
והסתיים בהמבורגר 2 (אגאדיר בראשון. הפעם הסתפקתי רק בקלמרי וסלט ירוק שלא היה ירוק בכלל כי תקעו בו סלק. יאק).

ובין כל הפעילויות הסקירה המצופה
היתה לי הרגשה שהיא מאד חשובה
סרט היד האדום עם החמסה שוב על מפרק ידי.

שיר כאב​(שולטת){סוליקר} - מזל טוב מותק. }{
לפני 15 שנים
ג'ולי​(לא בעסק) - יהייה בסדר.

טפוטפוטפוחמסהחמסהמלחמיםשובצל.
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י