כזאת נהנתנות לא חוויתי מימיי
אני פשוט פושעת, חוטאת גדולה, אין מילים אחרות לתאר זאת.
קניית פסק זמן ואכילתו לבד לא משתווה לזה. אפילו לא הכנת פודינג או קצפת שלא לצרכי עוגה.
הכנתי עכשיו עוגה
למעשה, רק בשביל עצמי.
מה שישאר ממנה עד שבת אביא כבר להורים וגם אז מענין אם יהיו לה קונים.
שנים אני מפנטזת על עוגה שכזאת. קונה ספרי אפיה שהתמונה של החומר השחור, הטהור הזה, קורץ לי. וסוף סוף אזרתי אומץ והכנתי.
והאמת? ממש קלי קלות.
עוגה שחורה
מתוקה מתוקה
מפוצצת בשוקולד מבפנים ומבחוץ, בצימוקים ובחומר השחור הזה שאני כל כך אוהבת.
זללתי עכשיו חתיכה ראשונה לגמרי לבד והסוכר כבר עולה לי למח אך הדאגה העיקרית היא מזה יעשה לבטן.
למעשה אפיתי שתי עוגות.
אחת מהחומר השחור המופלא ואחת תפוחים (חדשה, לא מהרפרטואר הקבוע. נראה איך יצא).
תיכף הבית יתמלא בריחות משכרים.
אוש בטח יחזור הביתה קצת שיכור.
יצא עם הג'וקר והוא לא נוהג אז בטח יחזור חרמן.
האמת הוא כבר יצא חרמן ועוד טען שאני זאת שעושה לו טיזינג של "מכות".
זה הכל הוא והראש הכחול שלו.
לא שאני אתנגד...
לפני 15 שנים. 26 בפברואר 2009 בשעה 20:18