אושה לנד

אף פעם לא העתקתי לכאן שיר, סיפור או אגדה
אבל הפעם קראתי משהו שנגע בי ואני רוצה לשמר אותו.
הכתבה של דנה ספקטור (הכתבת שהכי נוגעת בי) על סיפרה החדש של אורנה לנדאו (נוט טו סלף - BUY!) ב7 ימים (ידיעות אחרונות של סוף השבוע הזה) בנושא אימהות גרמה לי לחשוב ויותר מזה - להרגיש.

1."אנחנו האמהות העורגות ומשתוקקות ורוצות רק עוד אהבה אחת ודי. אבל אסור, בטח לא עם גברים. לאמהות יש חיים סודיים: חיים שמתנהלים גם בראשה של האמא-אווזה הכי מהוגנת... מנהלות בית חרושת סמוי ופעיל מאד לחלומות".

אני מניחה שלכל אמא יש אושה-לנד משל עצמה. והחלומות שלי יכולים להופיע בזמן הכי הורי - בנדנוד הילד בנדנדה, בטיול בעגלה. מרשה לעצמי לחלום ולפנטז על מה שלעולם לא יהיה.


2. "את מתחתנת ויולדת, וזהו, הצטרפת לצבא האדום, נו מור עדינות פור יו. עכשיו אנחנו שנינו לוחמים קשוחים בשרות החיים, אז תתקשחי ותתפקדי ותפסיקי להתלונן".

על זה היה הפוסט שלי מלפני שבועיים-שלוש שרבנו. אני אדם או אמא?


3. "מתי בפעם האחרונה פגשת אמא מאושרת? ... אין אמהות שמחות".

בחיים לא הייתי מאושרת כמו עכשיו. האם זה נכון? האם זו למעשה בריחה מהגשמה עצמית?


4. "אחרי שיולדים ילדים, הרבה חברות רווקות זורקות אותך. לא יודעת למה, אולי הפכתי למשעממת או ללא-קולית... היתה לי חברה טובה ששבועיים אחרי שהילד הבכור שלי נולד פשוט נעלמה, התפוגגה. אני לקחתי את זה מאד מאד קשה".

TELL ME ABOUT IT


5. "חברות עם אמהות היא לא חברות ממש, זה סוג של נטוורקינג".

אהבתי את הרעיון הגאוני הזה. אני מתחברת לאמהות אחרות לא כי חסרה לי חברות נפש (מאד חסרה לי) אלא כי צריך לחפש ביחד גן ולהתיעץ לגבי חיסון ילדים ואוכל.


6. "פנטזיית האונס ופנטזיית האביר הן פנטזיות תאומות - בשתיהן בא גבר ולוקח אותך".

בגלל זה היה לי "נשלטת" ליד הניק.


7. "הנשים בסיפרה של לנדאו מדברות על ההתרגשות העצומה שיש בלראות את הילד שלך אחרי יומיים שהוא היה אצל הסבתא".

ממש אבל ממש ככה, במיוחד שאני רגילה להיות איתו 24/7.

8. "ואת יודעת למה לא הלכתי ובגדתי? הייתי שמחה להתהדר במוסריות, אבל זה סתם בגלל שאני חכמה. יש לי מערכת יחסים שיקרה לי ואני יודעת שיש מחיר לבגידות".

המשפט הזה לוקח אותי אחורה, לימיי הראשונים כאן.


9. "ילד חדש זה אהבה, זאת ההתאהבות היחידה שעוד מותרת לך".

המשפט שהכי נגע בי. האם בגלל זה כל כך רציתי להיכנס במהרה להריון שני?
רציתי את ההתרגשות הזו? את ה"אקשן" היחיד שמותר לי?

.