כידוע אנחנו נוסעים בסופ"ש הבא לאילת ובנוסעים אני מתכוונת לחמולה שלמה.
למפונקים שכמותנו מתאים רק לנסוע עם 5 בייביסיטר צמודים (2 זוגות הורים ואחותי).
אבא : אירגנתי היום את כל החדרים
אמא: יש ביננו ובינם (אוש+אושה+נושי) דלת פתוחה?
אבא:כן
אושה: היא לא חיבת להיות פתוחה... מה עם תרצו לעשות סקס?
אמא: אנחנו לא עושים סקס
אושה: גם אנחנו לא. אוש כבר ממש מסכן
אבא: אז למה את לא מארגנת לו חברה שלך?
אוש: גם אני שואל אותו הדבר!
הוא לא כזה מסכן.. שהוא רוצה משהו הוא לוקחת אותו. בכח 😄
באמת שלא התכוונתי. סתם צפיתי בלינק שתום שם כשאוש צפה בסמולוויל. אפילו יותר התמקדתי בדיבורים.
סתם הראתי לו את התמונות של נתי.
לא התכוונתי שיקרה משהו...
הוא טוען שכן. בתת מודע או משהו.
וואט אבר.
תכלס זה לא משנה.
הוא פשוט הגיע ולקח מה שרצה.
פעמיים.
טען שזה בקטנה. אם משווים לשלוש שנים האחרונות זה באמת היה בקטנה אבל אני כבר לא רגילה!
שכחתי שכאב יכול להיות מהנה. שכחתי כמה קשה לי להתבטא מילולית ולענות לו "כמו שצריך".
בשבילי זה היה הדבר עצמו והיום נראה ששנינו חשים רגועים יותר.
תמיד טענתי, עוד הרבה לפני שהגענו לכאן שזקוקה לקונטקסט ולאינטימיות זוגית בשביל לממש את היחסים ושעסוקים כל הזמן עם הילד אין זמן לביחד. טרודה מאי הנוחות והכאבים והוא מהעיפות ותלאות היום ושנכנסים למיטה בלילה למי בכלל יש כח וחשק?
אבל מילה חמודה שיצאתי מהמקלחת, גירוי מיני חיצוני, ריצפה נקיה בחסות אמא, ילד שאכל יפה, מזג האויר והתחלת העניינים מחות למיטה - בהחלט מהווים בסיס איתן להתקדמות.
שוטים ועקרבים לא בטיחותיים כרגע
אני צרה מאד בימינו והרחם כואב.
טוב שיש פה וידיים ושדיים.
באמת עבר המון המון זמן ושכחתי שהתגעגעתי.
הבטחתי לו שעוד חצי שנה בערך נחזור לעניינים. נמצא לו עוד מישהי ובכלל נחזור לעשות חיים.
זו רק תקופה כזו וכל החיים עוד לפנינו.
לפני 15 שנים. 22 באפריל 2009 בשעה 16:49
