אושה לנד

זהו. חזרנו. נגמר.
היה קצר מידי הסופ"ש באילת
במיוחד בגלל מה שקרה לי
ולמרות זאת היה נפלא



שבוע לפני כבר פימפמתי לו שנוסעים לטיול "גדול גדול" ולא היה לי ספק שאין לו מושג על מה אני מדברת, אך מסתבר שהקטנצ'יק הזה מבין הכל!
יצאנו עם הפקלעות מהדלת, חצי שעה בערך לאחר המתוכנן והוא נתקע, סירב ללכת לכיוון המעלית.
"בוא כבר! הולכים לראות את סבתא" - באופן מפתיע לא עזר. הטריק החדש שלו הוא לעשות "לא" עם הראש (יחד עם כל הגוף).
"יאללה בוא! נוסעים לטיול הגדול גדול!" וחיש מהר רץ למעלית.

נורא חששתי מהחמש שעות נסיעה איתו, הלוך וחזור אך עבר באמת בשלום. בערך עצירה אחת בכל כיוון ולמרות שהאלצתי להקריא לו את דורה עשר פעמים, היה בהחלט קל ופשוט יותר ממה שחשבתי.
שהגענו למלון הוא בכלל נכנס לאקסטזה. הכל זר לו וגדול. המון אנשים שהוא אוהב סביבו. בחדר הוא בכלל השתגע. מייד שיחק "קוקו" עם הוילון, קרקס את הטלפון (הוא לא מכיר טלפון רגיל, עם שפורפרת שמחוברת בחוט) ורץ לו בין החדר שלנו להוריי בשיא המרץ וההתלהבות.
לאחר הפעם האחרונה שהיינו באילת (לפני 4 שנים) אמרתי לאוש שאני לא חוזרת לשם יותר אם זה רק אנחנו כי משעמם. הפעם לא רק שנסענו עם חמולה אלא הכל היה חדש ומרענן דרך עיניו של הפעוט. נהנתי רק מלראות אותו נהנה. למשל, הבריכה היתה חוויה מדהימה איתו, למרות שרעד קצת מקור. עם בגד הים השלם הוא נראה ממש אש לגולש 😄

לא עשינו הרבה. קצת בטילת, קצת בריכה ואפס שופינג. בערב הראשון לא יצאנו וניסינו להרדים אותו. הוא לא רגיל לישון בלול אז נרדם במיטה איתנו. אמנם מדובר במיטה באמת ענקית אבל לא היתה שינה טובה כאשר שנינו המבוגרים מצטופפים כל אחד בפינתו (אני רגילה להית צמודה לאוש) והקטן כמו מלך מתפרש על כל המיטה וישן לנו על השמיכה.
אחר הצהריים בשישי כבר נחנו כמו שצריך כאשר אבדו עקבותיו של הגמד (זו פריבילגיה ענקית לצאת לנופש עם 5 בייביסיטר צמודים) וניצלנו את זמן האיכות לקצת אקשן (לאוש לא הספיק האקשן של היום הקודם).
אבל אהממה? כנראה האקשן היה קצת יותר מידי עבורי והתחלתי להרגיש כאבים עזים.


צירים.


הכנסתי את כולם ללחץ.
לקבל צירים בשבוע 30 (עוד לא סיימתי שביעי) ועוד באילת בהחלט יכול להרוס את הכייף.
אז לא יצאנו גם בשישי וזה ממש לא מה שמשנה.
התחלתי קצת לדמם (עדין האמת) וחשתי כאבים גם במנוחה אבל זה נרגע.
סקס סוער בתוספת חסך בשתיה עלול להביא לצירים מוקדמים או לברקסטון היקס (צירים מדומים).
מזה באמת היה אין לי מושג. עכשיו אני בבית והכל בסדר, אני מקווה.
הבטן עדין מתקשת לי מידי פעם ושהוא בועט זה מאד כואב.
אני מבולבלת וכבר לא יודעת מה אני מרגישה - צירים, בעיטות או סתם גזים...
אם המצב ימשיך אלך להיבדק. כרגע נראה לי שהכל בסדר (כמעט לא מרגישה כלום) ואני מקפידה לשתות הרבה מים.

מחר חוזרים לשיגרה. אין יותר חגים וחופשים. הולכת להיות נחיתה לא קלה כי הוא התרגל לאקשן.
בעצם המשפט הזה מתאים גם ביחס לאוש - אין יותר אקשן! נו מור סקס פור יו!
לפחות לא חדירה...