סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אושה לנד

כשאנחנו נוסעים באוטו הוא מסתכל עלי ZOOM OUT ויודע שאני באושה LAND- בארץ הפנטזיות
לפני 15 שנים. 30 במאי 2009 בשעה 18:29

אני חושבת שהיה מאד מוצלח בערב החג, כולם אכלו בתאבון וצחקו מכל הלב מהילדים.
למחרת התארחנו אצל משפחה ופרשנו להוריי.
אימי תוך דקה העמידה סירים עם עוף ואורז לקטנצ'יק כי הוא לא ממש בקטע של פשטידות.
לקראת ערב החלו לי כאבים בבטן התחתונה ולקח לי זמן לקלוט כי אלו צירים.
כנראה המאמץ הכניע אותי אבל לאחר שעה בערך שהתישבתי בסלון שלי, בספה שלי, הכאבים חדלו.
צפינו בפרק הכפול והאחרון של אבודים וזכיתי סופסוף לשנת לילה נורמלית.

בבוקר זוג חברים קפץ ואחר הצהריים 4, על טפיהם.
הוצאתי את המטעמים שנותרו ואף הכנתי לכל הטף ארוחת ערב.

עכשיו סופסוף כולם הלכו, נוש במיטה ונותר רק לעשות ספונג'ה.
התעייפתי (אז סילחו לי על הפוסט המשמים).

מקווה שלא ישובו הצירים בקרוב. הוא צריך להתבשל עוד קצת.
אבל בכל מיקרה (אתמול מכשפונת הזכירה לי) -
מי רוצה שאודיע לו לאחר ההמלטה?



SPENKY{שייכת} - אני! (אין כמו לצאת ממבחן ולקבל הודה כזו כמו בפעם הקודמת)
לפני 15 שנים
דיווה​(מתחלפת) - אני!!!!!!!!!!!!!
לפני 15 שנים
מכשפונת ממתק - ברור שאני.
אני מקווה שהפעם אני לא אהיה חולה ואבוא לבית החולים לתת חיבוקים לצימוק הקטן ולאמא ואבא שלו.
לפני 15 שנים
תהום​(מתחלפת) - אני.
לפני 15 שנים
ג'ולי​(לא בעסק) - נו באמת...

תודיעי, תודיעי...
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י