סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אושה לנד

כשאנחנו נוסעים באוטו הוא מסתכל עלי ZOOM OUT ויודע שאני באושה LAND- בארץ הפנטזיות
לפני 15 שנים. 2 ביוני 2009 בשעה 15:58

זה מתקרב, אני ממש מרגישה את זה
למרות שאמא שלי טוענת שממש לא.
אבל זה לא משנה אם זה עוד שבועיים, חודש או חודש וחצי - זה מתקרב בצעדי ענק.
והולך להיות קשה, מאד וגם כרגע קשה לי.
קמתי עם כאב גרון, להוריד אותו למטה לא מומלץ בגלל הצירונים והוא משתגע בבית כל היום.
משעמום מבקש אוכל (יותר נכון שוקולד) ונוגע איפה שאסור.
זה ילד פעיל שמזמן כבר היה צריך גן אבל זה מה יש.

אוש הוריד אותו עכשיו למטה ואני סופסוף קצת נושמת.
דיברתי היום פתוח עם חמתי. אמרתי לה שאפילו אם יבואו פעם בשבוע אחה"צ לשעתיים זאת עזרה ענקית. אין לי ציפיות ואין לי דרישות. הבאתי ילדים ומתפקידי לדאוג להם. כל עזרה היא בונוס.
אבל לקטר תמיד אפשר 😄

זה מתקרב. התחלתי כבר לקונן.
אתמול באטרף סידרתי ארונות וסחבתי את אוש לטירוף בלי משים.
הוא סבלני אלי וזה שווה להיות כזה 😉



נ.ב
לגבי השאלה בפוסט הקודם :
זה ממש לא מטעמי אגו.
שנוש נולד הייתי הרבה יותר מעורבבת ורשימה גדולה קיבלה את ההודעה.
היום בשיא הכנות אני לא יודעת את מי זה כבר מענין.
ולכן החלטתי לשאול על מנת למנוע אי נעימויות.

אה.. והרשימה עדין פתוחה.
מי שמעונין לקבל הודעה רק שיגיד.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י