אושה לנד

אוש חזר אתמול הביתה עם חדשות נפלאות:
לא רק שקיבל הערכה מצוינת מהבוסית, הוא גם מתקדם בצעדי ענק לעבר הקביעות המיוחלת.
יש לי אמון מלא בגבר שלי, ביכולות שלו, גם אם לפעמים הוא לא מספיק מאמין בעצמו.
בטחון עצמי מתפתח במשך השנים גם כתוצאה של ההיסטוריה המשפחתית שלך.
אם כל החיים אמא שלך אומרת לך שאתה X, איך תאמין לאישתך שאתה בכלל Y?

העולם בחוץ כל כך אכזרי אבל הבית שלך אמור להיות חממה.
שם אתה צריך לקבל את התחושה שאתה הכי טוב, הכי מדהים ויכול להשיג הכל.
אני מקווה שאצליח להשריש את האמונה הזו לילדים שלי, כי לעצמי לא הצלחתי.

מחשבות על האביב הבא מקננות בי היטב.
איך אמצא עבודה עם כל המגבלות (2 פעוטות, חוסר נידות, היסטוריה מיקצועית בעייתית ומצב קשה במשק). כבר השלמתי עם העובדה שיהיה עלי להתפשר ובגדול. אאלץ לחזור לעבודת המזכירות השנואה עלי ולקוות שלפחות תכסה גן וחצי. יום אחד, שיהיו גדולים יותר אני מקווה שיהיו לי היכולת והאומץ לחפש את מקומי בתחום שקרוב יותר לליבי כמו הפקת אירועים.

אבל התחלתי טוב אז למה לקלקל?
החופשה שלה יחלתי בפוסט הקודם מתממשת היום.
אחרי שני ילדים - הישארות רק עם הקטן מרגישה כמו חופשה באקפולקו.
על סדר היום: כביסה, כלים, שאיבה, כיסוח דשא ו- שינה!