אושה לנד

האח הידד! עלינו 200 גרם!
כלומר הוא עלה. אני דווקא ירדתי (מה שלא יחזיק לאורך זמן, עם החלב בא התאבון והחשקים לסושי, שוקולד וגלידה ממש מפחידים).

היום הגדול (מצחיק לקרוא לאיתרמבו גדול) אוחסן בראשון אבל במקום לישון הנעתי את הקטן (גם הוא מסתמן כרמבו לא קטן) ברחבי השכונה. התלבשתי, התאפרתי, התכשטתי (שלא תיקרא לי המכשפונת מוזנחת) ואחרי הרופאה/בית מרקחת/חנות תינוקות ישבתי בגינה עם ספר. קראתי בדיוק רבע פרק וניפגשתי עם אחותי.

בבית כבר לא הספקתי לישון, אבל מה כבר חדש?! הוא פשוט הזוי עם האוכל. יכול לשבת שעה וחצי על הבקבוק ותאמינו לי כשזה קורה באמצע הלילה זה רחוק מלהיות סימפטי.


אני לא יודעת מה לעשות עם נוש. הוא מטפס על כל דבר. מטפס על העגלה ועוד שניה תוקע לקטן זפטה בראש. נעמד על השולחן בסלון והולך אחורה כך שלא יכול לראות אם נגמר לו השולחן. פשוט פחד אלוהים והוא קטן מידי כדי להבין או לקבל עונשים. מאד מעייף עם שניהם, במיוחד כשמחליטים לבכות בסרנאדה.
אבל אני לא בוכה אלא צוחקת. למרות הקושי, ילד שני זה כבר לא היסטריה וכולי תיקווה שבספטמבר-אוקטובר יהיה הרבה יותר קל.
החודשים האלו הם ההישרדות שלי (תודה לקובלט).
במקום גיא זוארץ מעצבן יש שני שובבים עם פסלון חסינות.

ודווקא עכשיו יש לי חשק.
יש לי חשק לצאת
יש לי חשק לאקשן
בא לי לחיות.
בהריון התכנסתי לתוך עצמי ועכשיו אני רוצה לפרוח ואי אפשר.

הדד ליין נכון להיום הוא 1.9
המלכה ה-M
וגם יום נישואין/מומולדת/אירוע באופק
יהיה טוב.