אושה לנד

שוכב במיטה וצופה ב"איירון מן" בכזאת שקיקה ואני לא יכולה לחשוב שזו ההוכחה הניצחת שגברים הם ילדים מגודלים וגם שכנראה שילמו לגווינית פלטרו ולעוד שחקנים משובחים המון כסף כדי שירדו לזנות. בכל זאת מיתון.

והמחשבה הזאת עושה לי טוב כי משכיחה ממני לחצי דקה את האובססיה של היום שלדבר אוש משגעת לי את הרחם : איפה לעזאזל משחת העיניים האנטיביוטית של הקטן?
יש לו דלקת עינים שלא עוברת (כנראה שק הדמעות חסום) ואני חיבת למרוח לו אותה. אתמול בבוקר (לצערי לא זוכרת את הסיטואציה המדויקת) מרחתי לו אותה ומאז אבדו עיקבותיה.
דבר כזה יכול לחרפן פילים. חיפשתי בכל מקום הגיוני אפשרי ואפילו הפכתי כוס, פעמים!
כרגע מה שהכי הגיוני שזרקתי אותה לזבל ביחד עם איזה חיתול סורר. אני ממש נטרפת מזה. איפה היא??!!

את רוב היום בילינו אצל הוריי. אתמול היו להם אורחים ונשאר מלא מלא מלא אוכל. זללנו פעמיים ועוד לקחתי טייק אווי למחר. בבוקר של היום וגם של אתמול ביקרו אותנו חברים. ביקשתי מחברה שלי שתבוא אלי מידי פעם בערבים להוציא אותי לטיול. אין מצב שבעתיד הקרוב נוכל לצאת כזוג אז היא די האופציה היחידה שלי להתאווררות.

נורא בא לי שימלה סגולה. התופרת אמרה שתביא לי בד. אין מצב למצוא מה שאני רוצה בחנויות של שמנות אז נתפור וזהו.

הפוסט הזה לא קשור לעצמו אבל זה מה יש. המח שלי עסוק במישחה המזדיינת ולא בכתיבה.