לפני 16 שנים. יום שלישי, 14 ביולי 2009 בשעה 14:45
אני מרגישה איך חוסר השינה עושה אותי עצבנית.
אני יכולה להתמודד עם חוסר החיים, עם הרעב ואכילה לא מסודרת,
עם אפס בילויים ונאדה סקס.
כל ענין החלב תמוה בעיני והכאב מתסכל,
אבל בחיי שהקטע הכי גרוע זה השינה המועטה והלא רציפה.
הגוף שלי מתוח
אני מסוגלת להתפרץ ולבכות בכל רגע נתון.
כל היום בין 4 קירות, מחוברת ליס ריל או להופ!
מתהלכת חצי ערומה ונוזלת (מלמעלה, לא מלמטה)
ועיפה.
כל כך עיפה.
והגדול בכלל לא היה פה היום ובכל זאת קשה. הקטן נהיה קרציה כמו אח שלו בזמנו
ועכשיו הרבה הרבה יותר קשה.