אושה לנד

היה בהחלט לילה לבן אתמול
הוא ישן כל כך הרבה לפני שבלילה רק שיחק ובכה, נרדם לשניה ובכה
עד שלבסוף הנובימול הרגיע והרדים אותו. אולי זה שיניים, אני כבר לא יודעת.
הוא עדין חסר תאבון אך חייכן ביותר כשאינו בוכה.

היה גם בוקר סיוטי למדי. חגגנו 80 לסבתא שלי בצהריים אבל עד אז נוש התחרפן בבית.
קרע ספר שלנו, שפך אבקת מטרנה על הריצפה והשתולל יותר מהרגלו.
1 וחצי בצהרים זו שעה שהוא כמעט ישן בה, אחרי ארוחת צהריים ופעילויות לרוב וההמתנה הזו עשתה לו לא טוב.
אבל זה מה יש כשההורים לא מתפקדים.

אבל לא על הילדים רציתי לספר אלא על מסעדת "נלו" האגדתית
NOT

יש לנו לב רומני חם ואיתו קיבה בריאה שאוהבת בשר לבן, איקרה/כבד קצוץ/ממרח שעועית לבנה/כרוב חמוץ אז כהרגלנו חגגנו במסעדה רומנית.
אבל אה ממה? אברום הפך לכשר וסגור בשבת :-(((

מי שלא מכיר מדובר היה במסעדת גריל רומני עם עיצוב מזעזע ברחוב אילת שביפו
אבל האוכל? מיעולה!
דודה שלי התעצלה להגיע לרחובות אז בלית ברירה נבחרה "נלו" הותיקה והמחודשת.

הגענו לשם ודבר ראשון לא היה כיסא תינוק (למרות שבטלפון טענו שיש).
נושי שיגע אותנו כל הארוחה אבל מילא..
המנות היו קטנות, לא בלתי טעימות אבל ממש לא נפלנו, הבשר היה רחוק ממדהים והמלצרית היתה הזויה ברמות.
כל הזמן התנצלה פה והתנצלה שם שזה לוקח זמן ויש עומס ולא הסכימה לקחת הזמנה נוספת עד שהגישה את הקודמת. בקיצור היא היתה בסטרס נוראי ואני לא מבינה מה היא עושה בביזנס (למרות שאולי עדיפה על המלצר השני שכל הזמן צעק על הלקוחות).

והכי נורא :
חיכיתי חיכיתי
ציפיתי ציפיתי
ומה לא היה?!
פאפנאש :-(((((((((((((

לשם אני לא חוזרת יותר!
אברום תחזור - בבקשה!



כן אני יודעת שיצא לי פוסט מעפן אבל אני על מינימום שעות שינה
ומחר נוסעים לאילת עד חמישי ולא הכל ארוז
בינתיים יש הישרדות
אני שורדת עבדאן