אושה לנד

אז איפה הינו?

12 בצהריים, שעה פלוס מינוס לתקתק ענינים ו-אקשן:

'חת-שתיים סטירותיים
אין כמו סטירת לחי בלתי צפויה כדי לטלטל ולהעביר את הכל לפאזה אחרת.
מתחילים להתגושש, ספק 69 ספק חניקה
מצג 4 ומיכנסים הורד
ספאנק פה ספאנק שם ואני נשאלת שאלות ולא עונה כראוי.
שכחתי. זקוקה לתזכורת.
"כן אדוני" "לא אדוני."
שומעת את דלת חדר הארונות נפתחת ומצפה בכליון עיניים לשוט הזנבות האהוב אך הוא ממאן להופיע. מה שאהוב עלי לא רלוונטי. הוא מעדיף את הקיין הכואב ואחר כך את שוט הרכיבה.
אני מתפתלת, לא רגילה לכאב אך הוא לא מוותר ומחליט לקשור אותי-
חבל ניכרך סביב הצואר ולאורך הגוף, נספג במיצים שלי. אזוקת ידיים שומעת שוב רעשים, מגירת הצעצועים נפתחת והוא מתעצבן על הבאלגן. אני אשמה. בטח שאני אשמה אדוני.
"זונה גמרת את כל חומר הסיכה?"
"לא" אני עונה ואומרת לו היכן הוא.
משתמש בחומר כדי להכניס לי את הפלאג הקטן. "את עוד לא מוכנה לגדול".
"אני זקוקה לאימונים אדוני".

זה קצת כואב אבל מרגיש נפלא. מורה לי לא לזוז. אוי לי אם אזוז ואני כל כך מאמינה לזה.
"איפה הDOK הכחול?" אני יודעת רק איפה השחור וזוכה להערה בתיק האישי.
בשביל מה לעזאזל הוא צריך עכשיו דיסק און קי? מסתבר שיש איזה סרט שווה. הצצנו בו בערב. שווה שווה.

הוא חודר אלי בדוגי והפלאג האנאלי עדין בתוכי. חדירה כפולה. אחר כך יודה שזה עושה לו את זה פתאם. אני יודעת לאילו טרמפיסטים אני צריכה להודות...
הוא גומר כל כך הרבה. מסכן. כבר שבועיים שלא היה לנו.
מפעיל את הידיים שלו בתוכי. נקודת הג'י שלי צועקת הצילו. מרוב עונג לא שמתי לב שבדרך נתפס לי הצואר. קנה אורגזמה היום, שלם בכאבים מחר.

החומרים הכימיים מתפשטים בתוכי, מציפים אותי והדמעות עומדות בשער. מחבק אותי ואני מרחפת קלות. הייתי נשארת כך דקות ארוכות, נהנת מהאפטר קייר אבל אין זמן כי צריך ללכת לסבאסבתא לראות מה עם הילדים.


הילדים לא משהו. אמא שלי כורעת תחת הנטל ושאר המשפוחה כבדים כל כך שלא הורידו אותם קצת למטה לגינה. אנחנו עוד נשלם במשך היום על אי הוצאת האנרגיה הזו. ילד חייב אויר, חייב שמש, חייב משחקים, חייב להוציא אנרגיה. חייב!

כולנו חייבים זאת. הייתי נואשת לסופ"ש הזה. והוא נגמר מהר.
רוצה עוד. עוד אינטימיות זוגית, עוד שינה, עוד חברים, עוד כאב, עוד אורגזמה.
אולי כדאי לקחת הכל במנות קטנות יותר.
פעם מסיבה
פעם בילוי זוגי קצר ואינטימי
פעם חברים
פעם סקס
ופעם שמוקדשת כולה לסשן

איך אמרו לי הרבה בזמנו בענין אחר? ס-ב-ל-נ-ו-ת