אושה לנד

א. זמן פציעות

כאב החלק שמחבר בין הפה ללשון עקב מציצת לשון אמתנית
לסת כואבת בעקבות תזוזה בזמן הצלפה
צואר תפוס אלוהים יודע מאיזה חלק של הסשן

ב. רשימת מכולת :

3 איברים כואבים
4 אושיות חדשות
חצי רפת
3 ערים
1 וחצי בגל'ה
1 קונדום
1 ספייס

ג. SO MANY NEEDS SO LITTLE TIME

אחרי המסיבה של לפני חודש גדל לנו התאבון. אנחנו כל כך זקוקים לאויר, כל כך זקוקים לאינטימיות זוגית, לסקס, לסשן, לחברים, לשקט. אבל אי אפשר לבלוע את כל העולם בבת אחת. זה הלקח מהסופ"ש, אז נעבוד על זה.

אמא שלי המדהימה ניקתה לי אתמול את הבית רק כדי שלא אלחץ. התבכינתי לה יום קודם שזו תקופה קשה והזוגיות שלנו חיבת הנשמה. היא אמרה לי שאתמול תוך כדי ניקיון שאסתכל על אלו אוצרות הבאתי ושלא אבלבל במח עם זוגיות שמוגיות אבל בלילה הילדים ישנו אצלה כדי שנוכל להנשים את עצמנו.

לא הצלחתי לישון אתמול לפני המסיבה למרות שניסיתי. כמעט נימנמתי בדרך אליה אבל שאספנו את הפיה והתיש העיפות נשכחה. בפנים חיכתה לי הפתעה בדמות הרפתן המיתולוגי ולאחר סבב נשיבוקים עם ותיקים (כגון הסמוראית והשוקובו) וחדשים (המקובלים הלוהטים) התפנתי כל כולי לאיש שאיתי. היו המון אנשים במסיבה אתמול ונראה שהקסם מעט התפוגג. יתכן שהאשם בנו כי הפעם לא היה מדובר בשבירת העדרות ממושכת. ניסינו להתחבר, בחיי, פיונת צינה שהפכנו פומביים אך בעצם מתי לא היינו? רק חבל שהמנה הראשונה כפי שכינה אותה האיש היסתימה בתאונת לשון מצערת.

חתכנו מעט מוקדם ובבית לאחר המקלחת המשותפת מחויבת המציאות הארומטית החלטנו ללכת לישון ושבבוקר נתקתק ענינים. כמה חבל שהבוקר הפך ל12 מה שמשאיר אותנו עם לו"ז צפוף למדי. החלטנו לנסות בכל זאת כי פאקינג שבועיים כבר לא היה לנו פאקינג.

תוך כדי הרצון שלי בחיים בכלל ובחיי מין בפרט, חזרתי לשרוץ ולהתערבב כאן מעט יותר מהרגיל. מצאתי עצמי, אם נשים שניה את הצניעות בצד, חונכת של מיקרה דומה לשלנו. כחובבת צומי ידועה וכנשמה טהורה (כן כן... עכשיו אתה מגחך בעלי היקר המכיר אותי טוב מכל אדם) עושה לי טוב לדעת שאני תורמת לאחר ואף זוכה למלוא החופן מחמאות על כתיבתי בעבר. הבעיה שאני לא יודעת אם עדין יש לי את זה. האם אני עדין מסוגלת לכתוב מענין ושיכנס לנשמה ו/או יעלה חיוך על שפתיו של מישהו ועוד יותר מזה לא יודעת אם עדין יש לי את זה בקטע הפורנוגרפי. לתאר לכם את הסשן?



המשך יבוא על אפכם וחמתכם.