אושה לנד

הרגע הזה בו הוא הופך להוא אחר
הרגע הזה שאני מתנתקת מכל הרעש שבתוכי ונפעמת
מהעוצמות שלו.
הרגע הזה שבו מתכווצת לי הבטן וקשה לי לנשום סדיר,
שאני יודעת שאני לא בסדר, שהפרתי את החוקים שלא במתכוון,
שם, ברגע הזה, אני לגמרי שלו

נותנת לו לנהל אותי, לא כי כך אני רוצה אלא כי כך הוא דורש



צמודה לפינה אך גם למראה
קולות אחרים בחדר אך לא עסוקה במראות
אני לגמרי שם, פנטזיה מתגשמת
והוא שוב מפתיע וגם הגוף שלי.

צעדים מהוססים
חשופה
איך הוא בטוח בעצמו? כמה אני לא...
צעד ועוד צעד לעבר המעלית
ידיים לא מוצאות את מקומן, מפחדות להסתיר שלא יכעס
מסתכלת על הספרות, איך הן עולות , רק שלא תעצרנה פתאם.

שלא נעצור אנחנו
שנמשיך לחוות ולהנות
ביחד.