אושה לנד

ברור שמשהו כזה יקרה בדיור שהבלוג במגמת החייאה (כמו האינטימיות הזוגית שלנו),
בדיוק שהיו פוסטים עם "אקשן"
בדיוק שהיו לי הרבה תגובות מחברות וחברות חדשות (בתקווה)
בדיוק שקיבלתי צומי
בדיוק שכתבתי על משהו "חשוב" - שאנחנו מחפשים זוג למשחקים,
אז יש תקלה


יאללה בקטנה
NEXT





רק שידע
-----------
פורסם ב - 31 ביולי, 2011 בשעה 18:28

פעם ידעתי לכתוב, או לפחות ככה טענו אוהבי.
כבר שנים המציאות מחליפה את הכתיבה אבל אולי זה רק תירוץ.
החדווה בה כתבתי בתחילה נעלמה כי החידוש התפוגג לו (ואיתו גם הרייטינג).

התחלתי לכתוב כדי לתקשר איתו, כדי להעביר לו את התחושות והרצונות הסוטות שלי.
המשכתי לכתוב על מנת לחוות את הפומביות המיוחלת - זו שכל כך כמהתי אליה מהפעם הראשונה שביקרנו במועדון ההוא ביפו.

מעולם לא הייתי יפה ומושכת אך תמיד רציתי להיות כזאת.
הייתי חמודה, הייתי חכמה, הייתי "שם" והייתי אוויר.
אף פעם לא הייתי זו שרוצים לזיין.
אך בפעם ההיא במועדון החשוך מלא בגברים זרים ומריירים הרגשתי פעם ראשונה בחיי - אישה.
ברור שהם ראו אותי כחפץ. לטשו עיניים בתקווה שאיזו פיטמה סוררת תבצבץ (והתבדו) אבל אני הרגשתי בתוך ההחפצה הזו חזקה, הרגשתי שלמה, הרגשתי כפי שתמיד חלמתי להרגיש.
התחושה הזו גירתה לי את הדמיון ותיסכלה אותי רבות כי מנעו ממני לחוש אותה שוב. דרך הכתיבה, ההזניה העצמית, קניתי לעצמי תחושת דמה.

הרבה נכתב פה במהלך השנים על הסיבות הרעות שמובילות לבדס"מ.
תמיד חשבתי ששלי הן דווקא טובות אך האמת שהן פשוט רגילות - ענייני דימוי ובטחון עצמי נשי.
המקום הזה ונספחיו עזר לי בהעלאת המורל אך לא הדימוי.

פומביות אינה הפתרון אך היא הפכה לפטיש אצלי.
פומביות, החפצה והזניה הם הKINK שלי.
כאב כבר פחות, התמסרות מעולם לא.

אולי כדאי לי לחזור לבראשית ולהעלות על הכתב את מה שמרגש ומרטיב אותי.
לא בשביל שיממש אלא על מנת שידע.
משתוקקת לקירבה בינינו.
לא רוצה להתבייש במח המלוכלך הזה שלי.

17 תגובות -


7
--
פורסם ב - 28 ביולי, 2011 בשעה 11:21

בשנה הראשונה חגגנו
בשנה השניה חיפשנו
בשלישית נשברנו
ברביעית התנסנו
בחמישית התרבנו
בשישית הסתגלנו
ובשביעית נשמנו

אבל תמיד תמיד אהבנו

אהוב יקר שלי,
מאחלת לנו עוד עשרות שנים טובות ביחד
שנדע המון שמחה ונחת.
שהפרויקט הזה שאנחנו עומדים מולו יתחיל לזוז ללא קושי.
שנמשיך לגדל את האפרוחים שלנו באושר רב.
שהזוגיות בינינו תמשיך לפרוח.
אוהבת אותך לעולמי עד
אושה שלך.

נוט טו סלף: לקנות עוד קונדומים (ובטריות לשלט של המזגן)
_____________________________________________
פורסם ב - 27 ביולי, 2011 בשעה 23:36
מרוב שקיטרתי בימים האחרונים על "המירוץ למיליון" שכחתי איזה פוטניאל למימוש פנטזיות יש בו.
תודה לך שהגשמת לי כמה הערב.
תודה לך שאני מרגישה עכשיו הרבה יותר נח לחלוק אותן איתך.


ובמאמר מוסגר - מישהו/י יכול להסביר לי את התופעה של הגעה לפורקן ללא מגע גניטלי?
ובשפה יותר כלוביסטית, איך זה שאני מסוגלת לגמור מהכוס שהוא מזיין לי תציצי?!


תראו איזו אישה מפרגנת אני
_______________________
פורסם ב - 26 ביולי, 2011 בשעה 07:51

יש לו זוג כרטיסים לשלמה ארצי
אני לא סובלת אותו
בשבילי זה עונש אמיתי
אמרתי שימצא בחורה לקחת איתו, שיהנה קצת

הוא יקח את אחותו...

שנגמר המירוץ למיליון
_________________
פורסם ב - 26 ביולי, 2011 בשעה 00:09

פעם הבלוג הזה היה מלא בתיאורים פורנוגרפים אבל אז אמרו לי שזה משעמם וגם הרגשתי שזה לא מכובד.
לא מכובד שאישה בוגרת, אמא לילדים תתבטא ככה.

אבל על הז שלי
😄

סופסוף הוא סיים לראות המירוץ למיליון והודעתי לו שחיכיתי לו.
מתפנקת על המיטה והוא מפשיט, מלטף, מעסה. בקיצור עושה נעימים.
באיזה שלב שולח את ידי מעל הראש, בזה הוא יודה אחרי, מה שעושה לו חשק.
פותח את מגירת ההפתעות ומוציא ממנה מטעמים. הידיים נאזקות ונקשרות בחבל.
החבל עובר לאורך גופי, עולה בחריץ ומקיף את שדיי. הקשירה מעמידה ומקשיחה אותם יותר.
כזה פוטו אופ לא מפספסים. מצלם (תמונות יפות! אין לו ידע מוקדם בקשירות, לא היה בצופי ים אבל יש לו את זה).

שהשדיים ככה חובה להתעלל בהם מסתבר. הוא מנשק ונושך, צובט ומכה
ומכה ומכה ומכה.
אני לגמרי שם. כל מכה מקפיצה אותי. מפחידה אותי. שולחת אותי למקום המיוחד הזה.

69 במצב קשור הוא דבר מסובך. אני נחנקת ומנסה לנשום. הוא לא עושה הנחות ודורש את שלו.
אצבע יד ימין על הדגדגן ויד שמאל מתעללת בפיטמה.
"מה את מעדיפה?" "שילוב" אני עונה.
"זה לא מה ששאלתי!"
אני מתחכמת ונענשת.

קשורה על 4, תחת באויר, מוציא מהמחבוא את הציוד הכבד.
שוט של סוסים (קיין ארוך ארוך וכואב כואב) שרק קול השריקה שלו מעביר בי צמרמורת.
נענשת, במידה.

מזויינת, במידה כפולה ומכופלת.
מזוית כזו, בתנוחה אחרת
הוא עלי, אני עליו
והכל בידיים קשורות.
אני מניחה שמהצד אני נראת מגוחכת. קופצת כמו קרפדה פרתית, או פילה צפרדעית.
אבל להיות באמת מושפלת אי אפשר שהז שלו עומד בתוכי.

גומרת מהז, מהאצבע
גומר לי על השדיים, והכל עם ידיים קשורות.

נשיקה וחיבוק. חיוך ואהבה.


מוזר אני אומרת לכם
___________________
פורסם ב - 25 ביולי, 2011 בשעה 22:30
אתם יודעים מה מוזר? אנחנו שנים פה ועוד לא יצא לצמד מציצנים שכמותנו לצפות באף סשן פרטי!
פשוט בושה אני אומרת לכם.

איך צמד ביישנים חנונים כמונו הגיעו לכאן בכלל?
איך צמד ביישנים חנונים כמונו יצליח להתערבב עם אחרים?
איך חוזרים לעניינים מבחינה חברתית? ומינית?

תשובות תתקבלנה בברכה 😄


מחפשים
_______
פורסם ב - 25 ביולי, 2011 בשעה 00:05

באופן ספונטני לגמרי החלטנו לחפש
זוג (או בחורה) כמונו
נרשמנו לאתר חילופי ואני אנסה את מזלי גם כאן, שיהיה

כמונו : נשואים (או בזוגיות יציבה)
שולט ונשלטת או ונילים

לשם: זרימה הדדית נקרא לזה
עוד אין לנו כל כך מושג איך כמה ולמה
אבל יש סקרנות עצומה ורצון לחוות דברים חדשים ומסקרנים

מתחילת הדרך חיפשתי כאן חברים, זוגות או יחידים
אני עדין מחפשת, אבל גם כאלה שאנחנו יכולים לשחק איתם
במסיבות, בוירטואלי ואולי אפילו 2 על 2

יש בי רעב אך גם פחד עצום
נעשה זאת בזהירות, על קצות האצבעות.
אני מכירה את הכלוב אבל העולם הונילי נראה לי מפחיד ומאיים 😄

אז אם אתם מכירים אנשים נחמדים אנא הפנו אותם לכיווננו.
פרטים וחפירות נוספות בנושא ינתנו בשמחה לכל דורש 😄